Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

'הסתדרות פועלים' [במושבות העליה הראשונה]

שייך למדורים:היסטוריה

11 היישובים בנגב
אחד-עשר יישובים שהוקמו בשפלה ובנגב הצפוני ביום אחד, במוצאי יום כיפור תש"ז (6.10.1946)
שייך למדורים:היסטוריה, התיישבות

אביב העמים
גל של מהפיכות לאומיות שפרץ בחלק מארצות אירופה בפברואר 1848. המהפיכות דוכאו כולן עד אוגוסט 1849. הגורמים להתקוממויות היו התנגדות לשלטון האבסולוטי, מצוקה כלכלית, השפעה של רעיונות ליברליים והתעוררות לאומית (בעיקר בגרמניה ובאיטליה).
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה

אגד
קואופרטיב ארצי לתחבורה ציבורית. 'אגד' הוא חברת האוטובוסים הגדולה בישראל והקואופרטיב הגדול בעולם להסעת נוסעים. 'אגד' הוקם בשנת 1933 עם מיזוגן של ארבע קבוצות נהגים שפעלו בין תל-אביב לחיפה וירושלים. בשנים הבאות בהדרגה התרחבה הפעילות ברחבי הארץ וקבוצות אזוריות נוספות התמזגו ב'אגד'. בשנות ה-90, במסגרת רפורמה בתחבורה הציבורית, החלה העברה של חלק מקווי 'אגד' לידי זכיינים. במטרה לפצות על כך הרחיב 'אגד' את פעילותו לתחומים נוספים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, הגנה וביטחון

אגודה צרכנית
קבוצת אנשים שהתארגנו על בסיס קואופרטיבי במטרה להבטיח לחבריה אספקה במחירי עלות של מוצרים, בעיקר מוצרי מזון. הקבוצה רוכשת את המוצרים במשותף ממקורות סיטונאיים. המוצרים נמכרים לחברי האגודה ללא רווח, במחירי עלות בניכוי הוצאות התפעול.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

אגודת הפועלים
אגודת הפועלים הראשונה בארץ ישראל. נוסדה בשנת 1887 בראשון לציון במטרה להגיש עזרה הדדית לפועלים במושבה. האגודה חדלה לפעול בראשון לציון לאחר סיום 'מרד' האיכרים כנגד פקידות הברון רוטשילד.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה

אגודת ישראל (אגו"י)
תנועה עולמית של יהודים חרדים. נוסדה במאי 1912 בקטוביץ שבפולין. כעבור זמן קצר הוקמה שלוחתה בארץ ישראל. עד מלחמת העולם השניה הפגינה התנועה עמדות אנטי-ציוניות והתבדלה ממוסדות הישוב. לאחר המלחמה החלו התמתנות מסוימת ושיתוף פעולה עם מערכות השלטון. לאחר קום המדינה היתה למפלגה פוליטית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, חינוך

אהל (תיאטרון)
נוסד בשנת 1925 כסטודיו דרמטי על ידי משה הלוי. משנת 1926 היה לתיאטרון של פועלי ארץ ישראל ופעל בחסות ועדת התרבות של ההסתדרות. התנהל כקואופרטיב שבו השחקנים והעובדים היו שותפים בעלי זכויות שוות. נסגר בשנת 1969 בעקבות הפסקת התמיכה הכספית של ההסתדרות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, תרבות ואמנות, ההסתדרות

אוירון
חברת תעופה שנוסדה בשנת 1936 על ידי הסוכנות היהודית וההסתדרות הכללית כבסיס להקמת כוח אווירי יהודי. טייסי החברה פעלו בשירות הישוב וה'הגנה'. בשנת 1948 הועברו מטוסי החברה ל'שרות האוויר' של ה'הגנה'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, הגנה וביטחון, ההסתדרות

אום ג'וני
אדמות אום ג'וני נקנו מאפנדי פרסי ונוהלו כאדמות לאום על ידי המשרד הארצישראלי בראשותו של ד"ר ארתור רופין. עיבודן החל בשנת 1909 על ידי קבוצת פועלים מחוות כנרת. קבוצה זו עיבדה את אדמות החווה בניהול עצמי במשך שנה. עם תום השנה עלו למקום חברי 'הקבוצה החדרתית', שהחליטו בהמשך דרכם על הקמתה של אם הקבוצות 'דגניה'.
שייך למדורים:היסטוריה, התיישבות

אוצר התישבות היהודים
חברה שהוקמה בשנת 1899 ביוזמתו של הרצל כדי שתשמש כזרוע כזרוע הפיננסית של ההסתדרות הציונית העולמית. החברה גייסה הון מיהודי העולם כדי לממן את הפעילות בארץ ישראל. בשנת 1902 הוקמה חברה-בת שהפכה לבנק אנגלו-פלשתינה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה

אחד במאי - יום הפועלים הבינלאומי
יום סולידריות ואחדות בינלאומית של תנועות הפועלים בעולם. מצוין החל משלהי המאה ה-19. נחוג לראשונה בארץ ישראל בשנת 1906. נקבע לחג לאומי בברית המועצות ובמדינות הגוש הקומוניסטי. במשך השנים צוין יום זה בשבתון, מצעדים, עצרות והנפת דגלים אדומים. בשנים האחרונות ירד מעמדו של החג והצטמצם היקף האירועים הן בישראל והן בעולם.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תנועות נוער, ההסתדרות

אחדות העבודה - 1930-1919
מפלגת פועלים ציונית סוציאליסטית בארץ ישראל. נוסדה בפברואר 1919 והצטרפו אליה רוב 'פועלי ציון' ו'הבלתי מפלגתיים'. תפסה מקום מרכזי בחיי הישוב ובתנועת הפועלים הארצישראלית. היתה פעילה ב'ברית העולמית של פועלי ציון-ימין'. בשנת 1930 התאחדו 'אחדות העבודה' ו'הפועל הצעיר' והקימו את מפא"י.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

אחדות העבודה - פועלי ציון (1968-1954)
מפלגה ציונית סוציאליסטית שהוקמה בשנת 1954 בעקבות הפילוג במפ"ם על ידי אנשי חטיבת 'לאחדות העבודה-פועלי ציון' במפלגה. בשנת 1965 הקימה המפלגה עם מפא"י את 'המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל'. בשנת 1968 התאחדה המפלגה עם מפא"י ורפ"י והוקמה 'מפלגת העבודה'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

אחווה
1) קבוצת פועלים קבלנית קואופרטיבית שפעלה בארץ ישראל בתקופת עליה שניה. נוסדה בארצות הברית בשנת 1912 על ידי 'פועלי ציון'. 2) קבוצת חלוצים שפעלה בארץ ישראל בתקופת עליה שלישית. הוקמה בליטא בשנת 1920.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, התיישבות

איגרת מקדונלד
איגרת ששיגר ב-14 בפברואר 1931 ראש ממשלת בריטניה רמזיי מקדונלד לנשיא ההסתדרות הציונית ד"ר חיים וייצמן. באיגרת הכריזה ממשלת בריטניה על מחויבותה לכתב המנדט וחזרה בה מההגבלות שהוטלו על המפעל הציוני בספר הלבן של פספילד מאוקטובר 1930.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]איחוד החקלאי
ארגון ארצי של ישובים בישראל. נוסד בשנת 1944 כהתארגנות של הכפרים השיתופיים שהקימו עולי גרמניה בשנות ה-30. בהמשך הצטרפו לארגון מושבות ותיקות, מושבים שיתופיים, ישובים קהילתיים ועוד. כיום מאגד 'האיחוד החקלאי' במסגרתו כ-70 ישובים מסוגים שונים בכל רחבי הארץ. 'האיחוד החקלאי' הוא ארגון עצמאי שאינו מזוהה עם מפלגה פוליטית כלשהי.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, תנועות נוער, התיישבות

[ה]איחוד העולמי
מפלגה ציונית סוציאליסטית עולמית. הוקמה בשנת 1932 בעקבות האיחוד בין 'הברית העולמית של פועלי ציון - צ"ס' ל'התאחדות'. המפלגה מילאה תפקיד חשוב בהסתדרות הציונית העולמית ובמוסדותיה. בשנת 1968 התאחדו 'האיחוד העולמי' ו'הברית העולמית של 'אחדות העבודה-פועלי ציון'והקימו את תנועת העבודה הציונית העולמית.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

איחוד הקבוצות והקיבוצים
תנועה ארצית של קבוצות וקיבוצים. נוסדה בשנת 1951 עם איחודן של התנועות הקיבוציות 'חבר הקבוצות' ו'איחוד הקיבוצים'. לתנועה הצטרפו קיבוצי 'הנוער הציוני', קיבוצי 'פועלי אגודת ישראל' ומושבים שיתופיים והיא היתה לתנועה הקיבוצית הגדולה בישראל. בשנת 1980 התאחדו 'איחוד הקבוצות והקיבוצים' ו'הקיבוץ המאוחד' והקימו את התק"ם.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות

איחוד הקיבוצים
תנועה קיבוצית שהוקמה במאי 1951 בעקבות הפילוג בתנועת 'הקיבוץ המאוחד'. לתנועה הצטרפו תומכי מפא"י ב'קיבוץ המאוחד'. באוקטובר 1951 התמזגו 'איחוד הקיבוצים' ו'חבר הקבוצות' במסגרת 'איחוד הקבוצות והקיבוצים'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, התיישבות

[ה]איכר הצעיר
קבוצת פועלים בחוות כינרת שקיבלה על עצמה את ניהול ועיבוד אדמות החווה. מטרתה של קבוצה זו, שבראשה עמדו אליעזר יפה ואלימלך לוין, היתה הקמת התיישבות פרטית המקיימת בתוכה שיתוף מלא. לימים היו חברי הקבוצה למייסדיו של מושב נהלל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, התיישבות

[ה]אינטרנציונל הראשון
נוסד בלונדון בשנת 1864 כהתאגדות בינלאומית ראשונה של פועלים. בין יוזמיו המרכזיים היה קארל מארקס, שאף ניסח את עקרונותיו.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה

[ה]אינטרנציונל השני
הוקם בשנת 1889 והתקיים עד שנת 1914. כונה 'אינטרנציונל הפועלים הסוציאליסטי'. כונס בפאריס ביוזמת מנהיגי הפועלים הגרמניים אוגוסט בבל ופרידריך אנגלס. קיבל לשורותיו כל מי שתמך בעקרונות הסוציאליזם וכן חברי איגודים מקצועיים.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

אלטלנה
ספינת נשק ותחמושת של האצ"ל, שטובעה ב-22 ביוני 1948, במהלך מלחמת העצמאות, על-ידי כוחות צה"ל, בעקבות סירובו של האצ"ל למסור לצה"ל את השליטה בספינה. הפרשה מהווה עד היום סלע מחלוקת בין השמאל לבין הימין בישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

אלטנוילנד - ארץ ישנה חדשה
שמו של הרומן האוטופי שחיבר בנימין זאב הרצל. הספר נכתב בשפה הגרמנית בשנים 1902-1899 ותורגם בהמשך לשפות רבות. תרגומו הראשון לעברית נעשה בידי נחום סוקולוב ונקרא 'תל-אביב'.
שייך למדורים:היסטוריה, תרבות ואמנות

אנרכיזם
אידיאולוגיה השואפת לבטל כל שלטון המבוסס על כפייה ועל היררכיה חברתית ולהחליפם בסדר חברתי המבוסס על התאגדויות רצוניות וחופשיות של פרטים וקבוצות.
שייך למדורים:היסטוריה

אספה מכוננת
המונח מציין בדרך כלל מוסד מדיני שנבחר לשם חקיקת חוקה למדינה, או לשם קביעת עקרונת המשטר וסדריו. אסיפות מכוננות בהקשר הישראלי: א. בשנת 1918 התכנסו שלוש אסיפות מכוננות במטרה להקים מסגרת כלל ארצית לישוב היהודי, אשר תייצג אותו בפני הבריטים. ב. לאחר קום המדינה, ובהסתמך על הכרזת העצמאות, התכנסה אסיפה מכוננת שתפקידה לקבוע חוקה למדינה ולהסדיר את מוסדות השלטון. כעבור יומיים הפכה האסיפה המכוננת לכנסת הראשונה.
שייך למדורים:היסטוריה

אספת הנבחרים
המוסד העליון של יהודי ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. נבחרה עלי ידי חברי כנסת ישראל. הבחירות לאסיפה נערכו בשנים 1920, 1926, 1931 ו-1944. הוענקו לה סמכויות אוטונומיות בתחומי החינוך, הבריאות, הסעד הדת ועוד. חברי האסיפה בחרו את הוועד הלאומי. לאחר קום מדינת ישראל עברו תפקידיה אל הכנסת.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך

אפקים חדשים [באמנות]
קבוצה של ציירים ופסלים ישראליים שנוסדה בשנת 1948 והתקיימה עד שנת 1963.
שייך למדורים:היסטוריה

אצ"ל (ארגון צבאי לאומי)
ארגון מחתרת יהודי שפעל בארץ ישראל בשלהי תקופת המנדט (1948-1937). רוב חבריו הגיעו משורות הרביזיוניסטים, בית"ר וברית החיל (ארגון של חיילים משוחררים מצבאות אירופה). הארגון דגל בנקיטת קו פעולה תקיף ביחס לערבים ולבריטים.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

אק"י (אופוזיציה קומוניסטית ישראלית)
קבוצה שפרשה בשנת 1973 ממק"י בטענה שהמפלגה ציונית מדי. חברי הקבוצה השתתפו בבחירות לכנסת באותה שנה במסגרת 'חזית השמאל'. בשנת 1977 הצטרפו חלק מחברי הקבוצה לרק"ח ופעילותם של הנותרים הלכה ודעכה.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

ארגון אמהות עובדות
הארגון הארצי הוקם בשנת 1934 במטרה לאגד את חברות ההסתדרות העובדות במשק ביתן. פעל בתיאום עם מועצת הפועלות.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, חינוך, ההסתדרות

ארגון ב'- ראו אצ"ל
***
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

ארגון העובדים הציוניים הכלליים בא"י
ארגון של עובדים שכירים, שהוקם בשנת 1935 על-ידי קבוצה מחברי הסתדרות העובדים הכללית, שנמנו בחוץ-לארץ על מפלגת הציונים הכלליים.
שייך למדורים:היסטוריה

ארגוני אמנים קיבוציים
בתנועה הקיבוצית פעלו שלושה ארגוני אמנים (ציירים ופסלים) נפרדים: של הקיבוץ הארצי, הקיבוץ המאוחד ומאוחר יותר של איחוד הקבוצות והקיבוצים.
שייך למדורים:היסטוריה

ארכיון החגים הבינקיבוצי
נוסד בשנת 1968 על ידי אריה בן-גוריון בקיבוץ בית השיטה. בשנת 1996 שונה שמו ל'שיטים, מכון החגים'.
שייך למדורים:היסטוריה, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות

[ה]ארץ והעבודה
אגודה שנוסדה בשנת 1892 על ידי מאיר דיזינגוף ואהרן אייזנברג במטרה לסייע להתיישבותם של פועלים בארץ ישראל. לרעיונותיה של האגודה כמעט ולא היתה השפעה על פועלי העליה הראשונה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה

בונד
מפלגת פועלים סוציאליסטית יהודית שהוקמה בווילנה בשנת 1897. מילאה תפקיד מרכזי בתנועה הסוציאליסטית היהודית ברוסיה ובפולין. פעלה לשיפור מצבו של הפועל היהודי ולפיתוח תרבות יהודית חילונית בלשון היידיש שללה את הציונות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, הגנה וביטחון

[ה]בונים
תנועת נוער ציונית חלוצית הקשורה לתנועת העבודה הציונית. נוסדה בשנת 1929 באנגליה ואחרי כן נוסדו תנועות נוספות בשם זה בארצות נוספות. בוגרי התנועה שעלו לישראל הקימו כ-30 קיבוצים והשלימו קיבוצים נוספים. בשנת 1981 התאחדה התנועה תנועת 'דרור' והוקמה תנועת 'דרור-הבונים'.
שייך למדורים:היסטוריה, תנועות נוער, התיישבות

בחרות סוציאליסטית עברית
המשמרת הצעירה של מפלגת אחדות העבודה ומשנת 1930 של מפא"י. הוקמה ב-1926 כמסגרת לפעילות פוליטית עבור בוגרי תנועת הנוער העובד לצעירים בגילאים 17 עד 23.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תנועות נוער

ביל"ו
אגודה של חובבי ציון אשר התייחדה בהרכבה ובשאיפותיה. נוסדה בחרקוב בשנת 1881 בעקבות הפרעות ביהודי רוסיה. מטרותיה העיקריות היו: תחיה מדינית לאומית חברתית וכלכלית של העם היהודי בארץ ישראל, תחיית הלשון העברית והגשמה אישית. בשיאה מנתה האגודה ברוסיה 500 חברים. כ-50 מחברי ביל"ו עלו לארץ ישראל במטרה להקים בה מושבה חקלאית על יסודות שיתופיים. לאחר תלאות רבות הקימו תשעה מהם את המושבה גדרה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, התיישבות

בית"ר (ברית יוסף תרומפלדור)
תנועת הנוער של התנועה הרוויזיוניסטית לפני הקמת המדינה ושל תנועת החרות לאחר מכן. התנועה נוסדה בלטביה בשנת 1923 על ידי קבוצת סטודנטים שהושפעה מזאב ז'בוטינסקי.
שייך למדורים:היסטוריה, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון

בלַאוּ-וַויְס (בגרמנית - תכלת לבן)
ארגון נוער ציוני במרכז אירופה שהוקם בגרמניה בשנת 1912 בהשפעת תנועת הנוער הגרמנית ואנדרפוגל (ציפור נודדת). הארגון הקיף בשיאו כ-3,000 בני נוער.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תנועות נוער

בלתי מפלגתיים
קבוצת פועלים מאנשי העלייה השנייה אשר התנגדו לקיומן של מפלגות הפועלים הנפרדות ושאפו לאחד את ציבור הפועלים הארצישראלי בארגון אחד. 'הבלתי מפלגתיים' מילאו תפקיד מרכזי בהקמת הסתדרויות הפועלים החקלאיים. בשנת 1919 התאחדו 'הבלתי מפלגתיים' עם 'פועלי ציון' והקימו את 'אחדות העבודה'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, ההסתדרות

בני עקיבא [תנועת נוער]
תנועת נוער דתית חלוצית. הוקמה בירושלים בשנת 1929. מחנכת להגשמה אישית ברוח 'תורה ועבודה'. הפכה לימים לתנועת הנוער של 'הפועל המזרחי'. בוגרי התנועה הקימו קיבוצים ומושבים. התנועה מפעילה גם רשת של מוסדות חינוך. בשנת 1954 הוקמה תנועת 'בני עקיבא' העולמית.
שייך למדורים:היסטוריה, חינוך, תנועות נוער, התיישבות

בנק אנגלו-פלשתינה
בשנת 1902 הוקמה בלונדון 'חברת אנגלו-פלשתינה' (אפ"ק) כחברה בת של 'אוצר התיישבות היהודים'. בשנת 1903 החלה החברה לפעול כבנק בארץ ישראל והיתה למוסד הפיננסי המרכזי של הישוב. בשנת 1931 שונה שם החברה ל'בנק אנגלו-פלשתינה'. בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל שימש בנק אנגלו-פלשתינה כבנק מרכזי של מדינת ישראל. בשנת 1951 שונה שמו של הבנק ל'בנק לאומי לישראל'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה

בנק הפועלים
נוסד בשנת 1921 על ידי ההסתדרות הכללית וההסתדרות הציונית במטרה לשמש כמכשיר פיננסי לקידום משק העובדים, למימון פעולות התיישבות, בניה, קואופרציה, תיעוש וקליטת עליה. הבנק היה בשליטת חברת העובדים עד שנת 1993 . בשנה זו, בעקבות פרשת ויסות מניות הבנקים, הולאם הבנק ועבר לשליטת המדינה. בשנת 1996 נמכרה השליטה בבנק לקבוצת משקיעים בראשותו של תד אריסון.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

בנק"י (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי)
תנועת הנוער של המפלגה הקומוניסטית הישראלית. הוקמה בשנת 1924 בשם 'ברית הנוער הקומוניסטי'. מאז הקמתה חברים בה בני נוער יהודים וערבים והיא אינה ציונית. לאחר הקמת המדינה השתנה שמה ל'ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי' והיא פעלה בחסות מק"י. מאז פילוג מק"י בשנת 1965 פעלה התנועה בחסות רק"ח.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון

בר-גיורא
אגודה חשאית שהוקמה ביפו בשנת 1909 במטרה לכבוש את השמירה והעבודה במושבות. המייסדים היו אנשי העלייה השנייה חברי 'פועלי ציון'. חברי האגודה הצליחו לקבל עליהם את השמירה במושבות הגליל. בשנת 1909 הופסקה פעילות 'בר-גיורא' ובמקומו הוקם ארגון 'השומר'.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, מפלגות, הגנה וביטחון

[ה]בריחה
כינוי לנדידתם של כרבע מליון ניצולי שואה ופליטים יהודיים ממזרח אירופה לעבר חופי המזרח התיכון במטרה לעלות לארץ ישראל. הבריחה החלה באופן ספונטני בשלהי מלחמת העולם השניה והפכה לתנועה מאורגנת וממוסדת שהונהגה על ידי המוסד לעליה ב'. 'הבריחה' הוא גם שמו של הארגון שארגן את הנדידה ההמונית הזאת.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, הגנה וביטחון

ברית הבריונים
קבוצה רוויזיוניסטית קיצונית בראשותו של אב"א אחימאיר, אשר פעלה בשנים 1933-1930. הקבוצה התנגדה למדיניותו המתונה של הממסד הציוני ושל תנועת העבודה ודרשה למגר בכח את השלטון הבריטי. הפסיקה לפעול לאחר רצח ארלוזורוב ובעקבות מעצרו של אחימאיר באשמת הסתה לרצח.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

[ה]ברית העולמית של פועלי ציון
ראו: פועלי ציון
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

ברית הפועלים העברית הסוציאליסטית פועלי ציון - צ"ס
הוקמה בשנת 1925 עם איחודן של 'הברית העולמית של פועלי ציון ימין' ו'ברית הפועלים הציונית הסוציאליסטית צעירי ציון (צ"ס)'. בשנת 1932 התאחדה 'הברית' עם 'התאחדות' והוקם 'האיחוד העולמי'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

ברית הקואופרציה הצרכנית
הוקמה בשנת 1932 כארגון גג של האגודות הצרכניות השיתופיות. תפקידיה היו לארגן ביקורת, פיקוח והדרכה, להגן על האינטרסים של האגודות ולייצגן בפני גורמים חיצוניים. בהמשך קיבלה 'הברית' על עצמה גם תפקידים כלכליים שנועדו להגביר את שיתוף הפעולה בין האגודות. במהלך השנים פעלה הברית לאיחוד האגודות הצרכניות הקטנות. בשנת 1989 פעלו בארץ ארבע אגודות צרכניות אזוריות גדולות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, חינוך, ההסתדרות

ברית התנועה הקיבוצית
ארגון גג של התנועות הקיבוציות. הוקם בשנת 1963 במטרה לקדם את האינטרסים המשותפים של התנועות בתחומי הכלכלה, המשק, הרווחה החינוך והתרבות. הארגון פעל באמצעות מוסדות משותפים וועדות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות

ברית חלוצים דתיים (בח"ד)
תנועת נוער דתית חלוצית. נוסדה בגרמניה בשנת 1928 ופעלה במדינות נוספות. קבוצה ראשונה מחברי התנועה עלתה ארצה בשנת 1929. חברי התנועה הקימו את תנועת 'קיבוץ הדתי' ואת הקיבוצים הראשונים של התנועה.
שייך למדורים:היסטוריה, תנועות נוער, התיישבות

ברית פועלי ארץ-ישראל
ארגון משותף לערבים ויהודים שהוקם בועידה השלישית של ההסתדרות ב- 1927. הגוף נועד ליצור שיתוף פעולה בין ציבור הפועלים הערבים לפעולים היהודים על בסיס עקרונות השיתוף פעולה, השלום והסכמה עם מפעל התחיה היהודי.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

בריתות פיקוח
אגודות מרכזיות שחבריהן הן אגודות קואופרטיביות או שיתופיות. בריתות הפיקוח הוקמו בעקבות ועידת ההסתדרות השלישית בשנת 1927 במטרה לדאוג לביקורת חשבונות באגודות החברות בהן, לפקח עליהן ולקדם אותן בהתאם לכללי הקואופרציה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות, ההסתדרות

בתי חינוך לילדי עובדים
בתי הספר היסודיים שהשתייכו לזרם העובדים בחינוך. התלמידים התחנכו ברוח ארץ ישראל העובדת. בתי החינוך עודדו את התלמידים להצטרף לתנועות נוער חלוציות ולצאת לחיי הגשמה בהתיישבות העובדת.
שייך למדורים:היסטוריה, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, ההסתדרות

ג'וינט
קיצור שמו של הארגון American Jewish Joint Distribution (הוועד היהודי אמריקני המאוחד לסיוע). ארגון יהודי אמריקני שנוסד במטרה לסייע ליהודים ברחבי העולם. הוקם בשנת 1914 לאחר מיזוג בין שלושה ועדים נפרדים שפעלו לעזרת יהודי אירופה.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, חינוך

גדוד העבודה
ארגון חלוצי שיתופי של פועלים בארץ ישראל. הוקם באוגוסט 1920 על ידי חניכיו של יוסף טרומפלדור יוצאי תנועת 'החלוץ' ועל ידי יוצאי ארגון 'השומר'. הגדוד שאף להגשים את מטרותיו - עבודה, הגנה, התיישבות שיתופית ובניין הארץ - באמצעות הקמת קומונה כללית של הפועלים בארץ ישראל. הגדוד עבר פילוגים בשנים 1923 ו-1926, ובשנת 1929 הצטרפו שרידיו ל'קיבוץ המאוחד'
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

גדוד נהגי הפרדות
יחידה צבאית במסגרת הצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם הראשונה. הגדוד הוקם בשנת 1915 . שמו באנגלית: Zion Mule Corp - גדוד נהגי הפרידות של ציון.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

גדוד שומריה
***
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]גדודים העבריים
יחידות צבאיות יהודיות שהתנדבו לצבא הבריטי בימי מלחמת העולם הראשונה. היחידות הן: 'גדוד נהגי הפרדות' שגויס מקרב מגורשי הישוב במצרים; 'גדוד 38 של קלעי המלך' גויס בבריטניה מקרב פליטים יהודים רוסים; 'גדוד 39 של קלעי המלך' גויס באמריקה מקרב מהגרים יהודים; 'גדוד 40 של קלעי המלך' גויס ממתנדבים בני הישוב. בתום המלחמה הוקם 'הגדוד הראשון ליהודה' אשר פורק בשנת 1921.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, הגנה וביטחון

גדנ"ע (גדודי נוער)
כינויים בראשי תיבות של גדודי הנוער שהוקמו עלידי ארגון ה'הגנה' בשנת 1936, בתקופת המרד הערבי והתנגשויות הדמים בין יהודים לערבים בארץ.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

גורדוניה
תנועת נוער ציונית עולמית שנקראה על שם אהרן דוד גורדון. חבריה דגלו בהגשמת רעיון העבודה העצמית, בהתיישבות חקלאית, בהומניזם, במתן דגש ליחיד ובחינוך להחייאת השפה והתרבות העברית.
שייך למדורים:היסטוריה, תנועות נוער, התיישבות

[ה]גוש
קבוצת כוחנית של פעילים שהתארגנה במפא"י לאחר הקמת המדינה. הקבוצה חלשה על רוב המינויים והפעילות הארגונית במפא"י והבטיחה תמיכה רחבה בכל מהלכיה של הנהגת המפלגה. 'הגוש' פורק פורמלית בשנת 1958, אך המשיך לפעול עד אמצע שנות ה-60.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, ההסתדרות

דור לדור
קרן שנוסדה בשנת 1943 על ידי ההסתדרות הכללית כמוסד להענקת קיצבאות לחברי הסתדרות קשישים שנותרו ללא מקורות הכנסה המספיקים למחיתם. בשנת 1967 צורפה הקרן ל'משען' האחראי מאז על פעולתה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

דן - אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ
קואופרטיב לתחבורה ציבורית בגוש דן. חברת האוטובוסים השניה בגודלה במדינה. הוקם בשנת 1945 עם איחודם של הקואופרטיבים 'המעביר' ו'איחוד רגב'. במאי 2002 הפך ל'דן - חברה לתחבורה ציבורית בע"מ'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה

הבונים-דרור
תנועת נוער ציונית חלוצית הקשורה לתנועת העבודה. נוסדה בשנת 1981 עם איחודן שת תנועות 'הבונים' ו'דרור'.
שייך למדורים:היסטוריה, חינוך, תנועות נוער, התיישבות

הבלגה
קו מדיני, של המנעות מפגיעות אלימות בערבים חפים מפשע שנקטה הנהגת הישוב כתגובה למאורעות הדמים בתקופת 'המרד הערבי' בין השנים 1936 - 1939.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

[ה]הגנה
הארגון הצבאי הגדול והעיקרי של הישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט. שמו המלא: 'ארגון ההגנה העברי בארץ-ישראל'. הוקם בשנת 1920 על ידי מפלגת 'אחדות העבודה' ולאחר זמן קצר עבר לאחריות ההסתדרות הכללית. בשנת 1930 היה לארגון ההגנה של כלל הישוב ועבר לאחריות המוסדות הלאומיים. הארגון הגן על הישוב היהודי מפני הישוב הערבי בארץ, נאבק בשלטון הבריטי (משנת 1939) ומילא תפקיד מרכזי בהתישבות ובהעפלה. כשהחלה מלחמת העצמאות נשא הארגון בעיקר נטל הלחימה עד להקמתו של צה"ל ב-1 ביוני 1948 על בסיס ה'הגנה'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

הדסה
הסתדרות נשים ציוניות בארצות הברית שנוסדה בשנת 1912 בניו-יורק ביזמתה של הנרייטה סאלד. בין מטרותיה: פעולה ציונית, חברתית ותרבותית בקרב נשים יהודיות בארצות הברית, טיפוח האידיאלים הלאומיים, קידום הבריאות בארץ ישראל ועידוד פעילות יהודית בארץ. בשנת 1913 החלה הסתדרות הדסה לפעול בארץ ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, חינוך, תנועות נוער

הוצאות ספרים פועליות
אחדות בית ההוצאה הערבי הקיבוץ המאוחד השדה לעם מידות דבר ספרית פועלים עם עובד תרבות וחינוך [יש להפנות לשמות ההוצאות על-ידי קישור למושג זה]
שייך למדורים:היסטוריה

הכשרה - קיבוצי הכשרה
***
שייך למדורים:היסטוריה

הנאצים מטילים קנס של 10 מיליון פראנק על יהודי ג'רבה

שייך למדורים:היסטוריה

הסכם ההעברה
הסכם שנחתם בשנת 1933 בין הסוכנות היהודית לגרמניה הנאצית על פיו ההון והרכוש של יהודים העוזבים את גרמניה לארץ ישראל יומר בסחורות גרמניות שייוצאו לישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה

הסכם לונדון ("הסכם בן גוריון- ז'בוטינסקי")
הסכם שנחתם בראשי תיבות בין דוד בן-גוריון לזאב ז'בוטינסקי בשנת 1934.
שייך למדורים:היסטוריה, ההסתדרות

הסכם סַיְקְס - פִּיקוֹ
הסכם חשאי שנחתם בשנת 1916 בין ממשלות צרפת ובריטניה, ובו נקבעו אזורי השפעה של שתי המעצמות במזרח התיכון.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

הסתדרויות הפועלים החקלאים (בתקופת העליה השניה)
שלוש הסתדרויות של פועלים חקלאיות שהוקמו בתקופת העליה השניה. הסתדרויות אלו פעלו בנפרד כמסגרת פועלית איזורית בגליל, ביהודה ובשומרון. בשנת 1919 התאגדו ההסתדרויות האזוריות במסגרת ארגון ארצי, 'הסתדרות הפועלים החקלאיים'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות, ההסתדרות

הסתדרות 'העשרות' (אגודת אחים)
אגודת פועלים שפעלה ברחובות. נוסדה בשנת 1891 ונקראה בתחילה 'אגודת אחים'. פעלה באופן גלוי לשיפור תנאי העבודה והמחיה של הפועלים ובסמוי כארגון לשמירה והגנה במושבה. התפרקה לאחר כשנה של פעילות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, הגנה וביטחון

[ה]הסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל
ההסתדרות הוקמה בחיפה בדצמבר 1920 כארגון ארצי של העובדים בארץ ישראל הפועל לקידום עניניהם המקצועיים, הכלכליים, ההתיישבותיים והתרבותיים. בזכות היקף פעילותה של ההסתדרות והתפקידים הרבים שנטלה על עצמה, היא היתה לגורם מרכזי בתשתית 'המדינה שבדרך'. לאחר קום המדינה עברו חלק מהפעילויות לאחריות הממשלה וההסתדרות עברה להתמקד בתפקידה כאיגוד מקצועי ובניהול מפעליה המשקיים. בשנות ה-80 נקלעו ההסתדרות והמשק ההסתדרותי למשבר קשה שהוביל לתהליך של התפרקות חברת העובדים מנכסיה. בשנות ה-90 עברה ההסתדרות שינויים ארגוניים משמעותיים ועברה להתמקד בתפקידה כאיגוד מקצועי. כחלק מהשינויים שונה שמה ל'הסתדרות הכללית החדשה'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

הסתדרות המורים
האיגוד המקצועי הארצי של המורים בישראל. הסתדרות המורים נוסדה בשנת 1903 בזכרון יעקב ביוזמתו של מנחם אוסישקין והיא האיגוד המקצועי הוותיק ביותר בארץ. הסתדרות המורים הוקמה במטרה להקים מערכת החינוך לאומית ולטפל בתנאי העסקתם של המורים.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, חינוך, ההסתדרות

הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל)
ארגון עובדים שהוקם בשנת 1934 בחסות התנועה הרביזיוניסטית כמשקל נגד להסתדרות הכללית. במסגרת הארגון פעלו קופת חולים, חברת בניה, תנועת נוער, ומוסדות נוספים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, ההסתדרות

הסתדרות הפועלים החקלאיים (ההסתדרות החקלאית)
ארגון כללי, המאגד בתוכו את עובדי החקלאות בארץ ובהתישבות העובדת, פועל במסגרתה של 'הסתדרות העובדים הכללית'. הוקם בשנת 1919 עם איחודן של הסתדרויות אזוריות של פועלים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות, ההסתדרות

הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל
הסתדרות הפועלים החקלאיים הראשונה בארץ ישראל. נוסדה בשנת 1911 כמסגרת ארגונית של הפועלים החקלאיים בגליל, אשר נועדה לקדם את מעמדם ואת תנאי עבודתם וחייהם. פעילותה נפסקה בשנת 1919 עם הקמתה של הסתדרות הפועלים החקלאיים כארגון ארצי של הפועלים החקלאיים בארץ ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, התיישבות, ההסתדרות

הסתדרות הפועלים החקלאיים ביהודה
אחת משלוש הסתדרויות הפועלים האזוריות, פעלו בארץ ישראל העשור השני של המאה העשרים. נוסדה בשנת 1911 כמסגרת ארגונית של הפועלים החקלאיים ביהודה, אשר נועדה לקדם את מעמדם ואת תנאי עבודתם וחייהם. פעילותה נפסקה בשנת 1919 עם הקמתה של הסתדרות הפועלים החקלאיים כארגון ארצי של הפועלים החקלאיים בארץ ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות, ההסתדרות

[ה]הסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח)
שמה של התנועה הרוויזיוניסטית בין השנים 1946-1935.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]הסתדרות הציונית העולמית
ההסתדרות הציונית העולמית נוסדה בשנת 1897, ביוזמתו של הרצל בקונגרס הציוני הראשון בבאזל. ההסתדרות הציונית העולמית היא המסגרת המאחדת את הפעילות השוטפת של כל הארגונים, המוסדות והמפלגות הציוניות בעולם. מאז הקמתה ועד לשנת 1948 ריכזה ההסתדרות הציונית את המאמצים להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מאז קום המדינה עוסקת ההסתדרות הציונית בעיקר בעידוד העלייה, בהעמקת הקשר בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות ובחינוך ציוני ויהודי בתפוצות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון

הסתדרות פועלי השומרון
השלישית מבין הסתדרויות הפועלים האזוריות, שפעלו בארץ ישראל במהלך העשור השני של המאה העשרים.הוקמה בשנת 1916 כהתארגנות של הפועלים החקלאיים באזור השומרון שנועד ל
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות, ההסתדרות

הסתור
חברת הנסיעות והתיירות של ההסתדרות. הוקמה בשנת 1958 והתמחתה בארגון טיולים של פועלים מישראל ואליה. בשנת 1988 שולבה במסגרת קונצרן 'כור'. בשנת 1999 נמכרה לחברת הנסיעות 'איסתא'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, ההסתדרות

העפלה (וגם: עליה ב'- עליה בלתי לגלית)
כינוי למפעל העליה המחתרתית לארץ בתקופת המנדט הבריטי.
שייך למדורים:היסטוריה, התיישבות, הגנה וביטחון

הצהרת בלפור
מכתב ששלח שר החוץ הבריטי, בלפור, לברון רוטשילד ב-2 בנובמבר 1917, ובו הצהיר על יחסה החיובי של ממשלת בריטניה לשאיפתה של התנועה הציונית להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה

הקמת 'שרות האוויר' של ההגנה בפיקודו של יהושע אשל
היחידה הוקמה בשל הבנת מטה ההגנה שיש צורך בכוח אווירי לוחם שיעמוד אך ורק לצורכי ביטחון היישוב. טייסי 'שרות האויר' היו מיוצאי חילות האוויר של בעלות הברית, ומאנשי הפלמ"ח. המטוסים, שהיו בעיקר מטוסים קלים חד מנועיים, השתייכו לחברת 'אווירון'.תפקידם העיקרי היה איסוף מודיעין והובלת אספקה.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

השכלה היהודית [תנועת]
תנועה חברתית-רוחנית, שקמה בסוף המאה ה- 18, ביהודות גרמניה בעקבות השפעה של תנועת משכילים ממרכז אירופה. מגמתה של תנועה זו הייתה להפוך את היהודים לחלק מהחברה והכלכלה האירופאית, על ידי הפיכתם לפרודוקטיבים, על ידי לימודי חול ועל ידי הכנסת שינויים במסורת היהודית. תנועה זו פעלה בקרב יהדות אירופה עד אמצע המאה ה- 19.
שייך למדורים:היסטוריה

התאחדות (התאחדות עולמית של 'הפועל הצעיר' ו'צעירי ציון')
מפלגת עבודה ציונית עולמית, שהוקמה במארס 1920 בפראג, על ידי מפלגת 'צעירי ציון' שפעלה בגולה ומפלגות 'הפועל הצעיר' בארץ ישראל ובאירופה. המפלגה עסקה בארגון העליה לארץ ישראל ובפעילות ציבורית בקהילות בגולה. בשנת 1932 ה'התאחדות' ו'הברית העולמית של פועלי ציון - צ"ס' התאחדו והקימו את 'האיחוד העולמי'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער

התישבות האלף
תכנית ליישוב אלף משפחות עובדים, שהיו מאורגנים בקבוצות, בקיבוצים ובארגונים למושבי עובדים. על התוכנית הוחלט בקונגרס היהודי השישה עשר בשנת 1929, לאחר מאורעות תרפ"ט, והיא החלה להתממש ב-1932.
שייך למדורים:היסטוריה, התיישבות

[ה]התישבות העובדת
שם כולל ליישובים החקלאיים בישראל, אשר נוסדו על ידי עובדים עבריים בעלי זיקה לתנועת העבודה ולמסגרותיה הארגוניות. כינוי זה, כמו גם, עקרונות ההתיישבות העובדת נקבעו בוועידה השלישית של הסתדרות הפועלים החקלאיים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, התיישבות, ההסתדרות

ויצו
הסתדרות עולמית של נשים ציוניות. נוסדה בלונדון בשנת 1920 במטרה לסייע לנשים ולילדים בארץ-ישראל באמצעות שרותי רווחה, בריאות וחינוך.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, חינוך

[ה]ועד האודסאי
בשנת 1890 הקימו חובבי ציון ברוסיה חברה שנועדה לסייע להתישבות בארץ ישראל. מרכז החברה נקרא 'הוועד האודסאי' ומושבו היה באודסה. הוועד סייע לעליה לארץ ישראל ומך במושבות. בשנת 1919 פורק בהוראת השלטון הקומוניסטי ברוסיה.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]ועד הלאומי לכנסת ישראל
המוסד העליון והזרוע המבצעת של אסיפת הנבחרים של הישוב היהודי המאורגן בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. החל לפעול בשנת 1920. עסק בתחומי החינוך, הבריאות, הסעד, הדת ועוד. ייצג את הישוב בפני ממשלת המנדט. עם קום המדינה עברו תפקידיו לממשלת ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך, הגנה וביטחון

[ה]ועד הפועל של ההסתדרות
המוסד העליון המנהל את עניני ההסתדרות הכללית. הוועד הפועל אחראי לכל פעולותיה של ההסתדרות ומפקח על כל מוסדותיה ומפעליה, פרט למוסדות המשפט והביקורת. הוועד בוחר בוועדה המרכזת המנהלת את הפעילות השוטפת של ההסתדרות. משנת 1994 נקרא הוועד הפועל 'בית נבחרי ההסתדרות' (בינ"ה).
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ועד הצירים
נציגות של ההסתדרות הציונית העולמית אשר פעלה בארץ ישראל בשנים 1921-1918. ועד הצירים ייצג את הישוב בפני השלטון הצבאי הבריטי ופעל לשיקום הישוב היהודי לאחר המלחמה, בעיקר בתחומי החינוך, הבריאות והסעד.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, חינוך

ועד לאומי לכנסת ישראל
המוסד העליון של היישוב היהודי המאורגן בארץ בתקופת המנדט הבריטי. נבחר על ידי אסיפת הנבחרים ופעל בשמה. הוכר על ידי ממשלת המנדט כנציגו הרשמי של הציבור היהודי בארץ בתחומי הדת, החינוך, העזרה סוציאלית והבריאות. ישיבתו בראשונה של הועד הלאומי נערכה באוקטובר 1920.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, חינוך

ועד ערבי עליון
נציגות ערביי ארץ ישראל. הוקמה בשנת 1936 עם פרוץ המרד הערבי ובראשה עמד חאג' אמין אל חוסייני, מופתי ירושלים.
שייך למדורים:היסטוריה

ועד פועל ערבי
הארגון הייצוגי של ערביי ארץ ישראל בשנים 1934-1920. הוקם בחיפה בשנת 1920 על ידי מנהיגי הציבור הערבי. בראשו עמד מוסה כאזם אל-חוסייני.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]ועדה פועל הציוני
המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית, המורכב מחברים הנבחרים בקונגרס הציוני ומנציגי המוסדות המרכזיים של התנועה.
שייך למדורים:היסטוריה

ועדת אונסקו"פ
ועדת מיוחדת של האו"ם לעניני ארץ ישראל שמונתה בשנת 1947 במטרה לבחון באופן יסודי את בעיית ארץ ישראל ולהציע פתרונות מוסכמים. הוועדה המליצה פה אחד על סיום המנדט הבריטי וברוב דיעות - על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות - יהודית וערבית. בכ"ט בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האו"ם את המלצות הוועדה.
שייך למדורים:היסטוריה

ועדת התרבות המרכזית
הוקמה בשנת 1923 על בסיס החלטת הוועידה השניה של ההסתדרות הכללית. הוועדה הופקדה על הטיפול בנושאי חינוך, השכלת מבוגרים ותרבות. עד שנת 1931 היתה הועדה אחראית על מוסדות 'זרם החינוך לעובדים'. בשנת 1935 הקימה ההסתדרות את 'המרכז לתרבות' והעבירה לאחריותו את עניני ההשכלה והתרבות.
שייך למדורים:היסטוריה, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, ההסתדרות

ועדת פיל
ועדה מלכותית ששלחה ממשלת בריטניה לארץ ישראל בנובמבר 1936 לשם בדיקת הסיבות לפרוץ מאורעות 1936 ('המרד הערבי'). הוועדה המליצה על חלוקתה של ארץ ישראל לשתי מדינות: ערבית ויהודית. הערבים התנגדו להצעת החלוקה ואילו בתנועה הציונית היו הדיעות חלוקות. לאחר בדיקה של ועדה נוספת (ועדת וודהד) החליטה ממשלת בריטניה שלא ניתן לישם את תוכנית החלוקה.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

ועידות ההסתדרות
המוסד החוקי העליון של הסתדרות העובדים הכללית . הועידה נבחרת בבחירות חשאיות וכלליות של כלל חברי ההסתדרות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, ההסתדרות

ועידת בילטמור - ראו תכנית בילטמור
***
שייך למדורים:היסטוריה

ועידת בריסל
ועידת ארגונים יהודיים שכונסה בבריסל (בלגיה) בינואר 1906 על ידי נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, דוד וולפסון כדי לדון בדרכי סיוע לנפגעי הפרעות ברוסיה (כתוצאה ממהפכת 1905). בוועידה סוכם על תיאום פעולות הסיוע בין כל האירגונים היהודיים.
שייך למדורים:היסטוריה

ועידת ההסתדרות ה-11
התכנסה בתל אביב בימים כ"ט בכסלו-ג' בטבת תש"ל (9-12.12.1969). השתתפו 1001 צירים שנבחרו על ידי 639,131 חברים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות ה-12
התכנסה בתל אביב בימים י"ז-י"ט אדר תשל"ד (11-13.3.1974). השתתפו 1501 צירים אשר נבחרו על ידי 797,000 חברים. הוועידה עמדה בסימן מלחמת יום הכיפורים והשלכותיה על המשק והחברה הישראלית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות ה-13
התכנסה בתל אביב ובירושלים בימים כ"ו-כ"ח חשוון תשל"ח (7-9.11.1977). השתתפו 1501 צירים אשר נבחרו על ידי 935,064 חברים. הוועידה התכנסה חודשים אחדים לאחר 'המהפך', ובמרכז הנאומים והדיונים עמדה התוכנית הכלכלית של ממשלת 'הליכוד'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות החמישית
התכנסה בתל אביב בימים ב'-ו' אייר תש"ב (19-23.4.1942). השתתפו בוועידה 424 צירים שנבחרו על ידי 88,198 חברים. הוועידה התכנסה בעיצומה של מלחמת העולם השניה והוקדשה כולה להתגייסות הישוב למלחמה בנאצים ולהיערכות לסכנת כיבוש ארץ ישראל בידי הגרמנים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות העשירית
נערכה בתל אביב בימים י"א-ט"ו בטבת תשכ"ו (3-7.1.1966). השתתפו 801 צירים אשר נבחרו על ידי 667,718 חברים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות הרביעית
כנס ראשון: תל אביב, ט"ז-כ"ב בשבט תרצ"ג (12-18.2.1933). כנס שני: תל אביב, כ"ב-כ"ו טבת תרצ"ד (9-13.1.1934). בוועידה השתתפו 201 צירים שנבחרו על ידי 22,341 חברים. הוועידה נערכה בתקופה של גיאות משקית והתחדשות העליה בקנה מידה נרחב. עיקר הדיונים וההחלטות הוקדשו לנושא ההתישבות, העליה והקליטה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות השביעית
נערכה בתל אביב בימים כ"ה באייר-ב' בסיוון תש"ט (24-30.5.1949). בוועידה השתתפו 501 צירים שנבחרו על ידי 139,007 מצביעים. הוועידה הראשונה שנערכה לאחר הקמת המדינה. ההסתדרות קיבלה על עצמה להמשיך ולשאת בעול ההגשמה ובעול הקליטה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות השישית
כנס ראשון- בתל-אביב בימים ד'-ה' כסליו תש"ה (20-21.11.1944). כנס שני - תל-אביב, י"ד-ט"ו שבט תש"ה (28.1-2.2.1945). כנס שלישי - כ"ד תשרי תש"ו (1.10.1945). בוועידה השתתפו 423 צירים אשר נבחרו על ידי 106,420 חברים. הוועידה נערכה על רקע סיומה של מלחמת העולם השניה ותחילתה של תקופת המאבק של הישוב בבריטים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות השלישית
התכנסה בתל-אביב בתאריך ה'-כ"ב תמוז תרפ"ז. בוועידה השתתפו 201 צירים אשר נבחרו על ידי 22,500 חברי הסתדרות. הוועידה נערכה על רקע משבר העליה השלישית וחלק גדול מהדיונים עסק בהתמודדות עם המשבר.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, תנועות נוער, התיישבות, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות השמינית
התכנסה בתל אביב בימים ו'-ח' בניסן תשט"ז (18-20.3.1956. השתתפו בוועידה 801 צירים אשר נבחרו על ידי 410,451 חברים. הוועידה נערכה בצל סכנת המלחמה התקרבת. חלק מהדיונים ומההחלטות עסק בנושא זה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות השניה
כונתה גם 'הוועדה' המחוקקת'. נערכה בתל אביב ימים כ"א שבט-ד' אדר תרפ"ג. בוועידה זו השתתפו 130 צירים אשר נבחרו על ידי 6,581 חברי הסתדרות. בוועידה נוסחה סופית חוקת ההסתדרות, נדון הרכב המוסדות הנבחרים ונקבעו תקנות חברת העובדים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

ועידת ההסתדרות התשיעית
התכנסה בתל אביב בימים ה'-ז' בשבט תש"ך (3-5.21960). השתתפו 801 צירים שנבחרו על ידי 504,687 חברים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

ועידת היסוד של ההסתדרות
הוועידה הראשונה של ההסתדרות הכללית, כונתה גם 'הוועידה הכללית של פועלי ארץ ישראל'. נערכה בחיפה בימים כ"ג-כ"ח בכסלו תרפ"א. בוועידה השתתפו 87 צירים שנבחרו על ידי 4,433 חברים. בוועידה הוגדרו המטרות ותחומי הפעולה והונחו היסודות לחוקת ההסתדרות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, ההסתדרות

ועידת פולטבה
ועידת היסוד של מפלגת 'פועלי ציון' ברוסיה. התכנסה בעיר פולטבה שבאוקראינה בפברואר 1906, בהנהגת בר ברוכוב.
שייך למדורים:היסטוריה

ועידת קטוביץ
ועידת היסוד של תנועת 'חיבת ציון'. התכנסה בעיר קטוביץ ב-6 בנובמבר 1884, במטרה ליצור מסגרת משותפת לפעילותן של אגודות 'חובבי ציון' באירופה.
שייך למדורים:היסטוריה

ועידת רומני - ועידת הקומונה של טרומפלדור-שץ .
ועידת חלוצים ברוסיה, שהתכנסה בהנהגתם של יוסף טרומפלדור וצבי שץ באוגוסט 1911 ברוֹמְנִי שבאוקראינה. בוועידה נדונה תכניתה של הקבוצה להתיישב בארץ במסגרת קומונלית. כמה מהחלוצים שהשתתפו בוועידה עלו אחריה ארצה והתיישבו בחוות מגדל.
שייך למדורים:היסטוריה, התיישבות

זרם העובדים בחינוך
אחד משלושת הזרמים של החינוך היסודי בארץ ישראל, שהתקיימו בטרם נחקק חוק חינוך ממלכתי ב- 1953. רשת בתי הספר (בתי החינוך) של הזרם הזה היו בחסות ההסתדרות הכללית.
שייך למדורים:היסטוריה, חינוך, ההסתדרות

חבורות
התארגנויות שיתופיות של פועלים בימי העליה השלישית והרביעית שהוקמו לשם כיבוש העבודה בבנין, בסלילה ובחקלאות. חלק מהחבורות פנו אחרי כן להתישבות החקלאית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

חבורת העמק
התארגנות שיתופית של פועלים בתקופת העליה השלישית. הוקמה במאי 1921 על ידי פועלים שעסקו בסלילת כביש עפולה-נצרת. חבריה ביצעו עבודות בניה, סלילה וחציבה. בשנת 1924 הצטרפו רוב החברים לקיבוץ עין חרוד.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות

חבר הקבוצות
ארגון ארצי של הקבוצות. הוקם בשנת 1929 על ידי הקבוצות שנותרו ב'חבר הקבוצות והקיבוצים' לאחר פרישתם של קיבוצי 'הקיבוץ המאוחד' ו'הקיבוץ הארצי'. בשנת 1934 הצטרפו לארגון כל הקבוצות של תנועת 'גורדוניה'. בשנת 1951 הקים הארגון יחד עם פלג מפא"י שפרש מ'הקיבוץ המאוחד' את 'איחוד הקבוצות והקיבוצים'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות

חבר הקבוצות והקיבוצים
הארגון הארצי הראשון של הישובים הקיבוציים בארץ ישראל. הוקם בשנת 1925 בוועידה הארצית של הקבוצות והקיבוצים בבית אלפא. בשנת 1927 פרשו חלק מהקיבוצים מהארגון והקימו את 'הקיבוץ הארצי' ו'הקיבוץ המאוחד'. בשנת 1929 שינה הארגון את שמו ל'חבר הקבוצות'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, התיישבות

[ה]חברה להכשרת הישוב
חברה לאומית ציבורית שהוקמה במטרה לרכוש אדמות בארץ ישראל לטובת התיישבות יהודית. הוקמה בשנת 1908 על ידי ד"ר ארתור רופין ופרופ' אוטו וארבורג. משנת 1954 התמקדה בהכשרת אדמות, בפיתוח ובבניה. בשנות ה-90 נמכרה למשקיעים והיתה לחברה עסקית פרטית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, התיישבות

חברת אנגלו-פלשתינה (אפ"ק, אנגלו-פלשתין קומפני)
הוקמה בשנת 1902 כחברה בת של 'אוצר התישבות היהודים' כדי לממן את הפעילות הציונית בארץ ישראל. ביולי 1903 נפתח הסניף הראשון של החברה ביפו ומנהלה הראשון היה זלמן לבונטין. החברה מילאה תפקיד חשוב בהקמת המפעל הציוני בארץ ישראל. בשנת 1930 שונה שמה של החברה ל'בנק אנגלו-פלשתינה'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה

חברת החשמל
חברת החשמל אחראית על יצור חשמל, הובלתו וחלוקתו לכל תושבי ישראל. החברה הוקמה בשנת 1923 על ידי פנחס רוטנברג שקיבל זיכיון לכך מממשלת בריטניה. החברה הקימה תחנות כח ופרשה רשת חשמל בישראל. בשנת 1954 הולאמה החברה והיתה לחברה ממשלתית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, הגנה וביטחון

חברת הילדים
מסגרת חברתית חינוכית לילדי הקיבוץ.
שייך למדורים:היסטוריה, חינוך, התיישבות

חברת העובדים
המסגרת המשפטית, הארגונית והכלכלית המאגדת את כל המפעלים המשקיים של ההסתדרות הכללית. נכללים בה כל המפעלים המנהליים, הקואופרטיביים, ההתישבותיים והמשותפים של ההסתדרות הכללית. חברת העובדים נוסדה בשנת 1923 בוועידה השניה של ההסתדרות ביוזמתו של דוד בן-גוריון. במשך שנים היתה חברת העובדים מוקד כח מרכזי במשק הישראלי. בשנות ה-80 נקלעה חברת העובדים למשבר והחל תהליך של התפרקות החברה מנכסיה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, התיישבות, ההסתדרות

חברת נוער
מסגרת חינוכית שהוקמה בשנות ה-30 על ידי עלית הנוער והתנועות הקיבוציות לשם הצלתם של בני נוער יהודיים מהשלטון הנאצי. במסגרת חברות הנוער נקלטו קבוצות של נוער עולה ונוער ישראלי בקיבוצים, במושבים ובכפרי ילדים וניהלו חיי חברה, עבודה ולימודים.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, חינוך, התיישבות

חד"ש (חזית דמוקרטית לשלום ושוויון)
חזית משותפת יהודית-ערבית שהוקמה בשנת 1977 על ידי רק"ח, פלג מ'הפנתרים השחורים' וחוגי שמאל לא קומוניסטים. חד"ש משתתפת בבחירות לכנסת ולהסתדרות. מצע המפלגה דוגל בנסיגה מהשטחים, הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל ושוויון זכויות לאזרחי ישראל הערבים.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, הגנה וביטחון

חוות כנרת
החווה הלאומית הראשונה שהוקמה בגליל על אדמות קק"ל ביזמתו של המשרד הארצישראלי בשנת 1908.
שייך למדורים:היסטוריה, התיישבות

חוות לאומיות
משקים גדולים שהוקמו על אדמות הקרן הקיימת לישראל ונוהלו על ידי המשרד הארצישראלי כמשקי הכשרה חקלאית לפועלים בתקופת העליה השניה.
שייך למדורים:היסטוריה, התיישבות

חוות סג'רה
חווה חקלאית בגליל התחתון שהוקמה בשנת 1899 על ידי יק"א במטרה להכשיר פועלים יהודים לעבודה חקלאית. החווה שימשה מרכז חשוב לחלוצי העליה השניה. בסג'רה הוקמו מוסדות חשובים של תנועת העבודה וגובשו רעיונות מרכזיים בתחום ההתיישבות השיתופית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון

חומה ומגדל
מפעל הקמתם של 52 ישובים חקלאיים, רובם קיבוצים, בין השנים 1939-1936, בעיקר באיזורים שהיו מרוחקים מאיזורי ההתיישבות היהודיים באותה עת.
שייך למדורים:היסטוריה, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

חוקת העבודה השיתופית
אושרה במהלך המועצה ה-29 של ההסתדרות הכללית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, ההסתדרות

[ה]חורש
הסתדרות של הפועלים החקלאיים בגליל. הוקמה בשנת 1907. היתה מההתארגנויות הראשונות של פועלי העליה השניה. פעלה לשיפור תנאי חייהם של הפועלים ולקידום מטרות לאומיות. לאחר כשנתיים נפסקה פעילות 'החורש'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות

חזית השמאל
1) רשימה משותפת של 'השומר הצעיר', 'הליגה הסוציאליסטית' ו'פועלי ציון שמאל'. השתתפה בבחירות לאסיפת הנבחרים בשנת 1944. 2) מסגרת משותפת של אק"י ורוב יוצאי שי"ח שלא הצטרפו ל'תכלת אדום'. השתתפה בבחירות לכנסת ולהסתדרות בשנת 1973.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

חטיבה יהודית לוחמת (חי"ל)
חטיבה של חיילים ארצישראליים ויהודים ששירתו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם השניה. מכונה גם 'הבריגדה היהודית' ו'הבריגדה'. החטיבה הוקמה בשנת 1944, התאמנה במצרים ולחמה באיטליה. בשלהי המלחמה ולאחריה פעלו חיילי החטיבה בהצלת שרידי השואה במערב אירופה והשתתפו בארגון הבריחה וההעפלה שלהם לארץ ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, הגנה וביטחון

חיבת ציון (חובבי ציון)
תנועה לאומית להתיישבות יהודית בארץ ישראל. ראשיתה באגודות מקומיות שנוסדו ברוסיה, ברומניה ובמדינות נוספות בשלהי המאה ה-19. קבוצות מחברי התנועה עלו לארץ ישראל והקימו בה את המושבות הראשונות. בנובמבר 1884 נערכה הוועידה הראשונה של התנועה בקטוביץ. בשנת 1919 הפסיקה לפעול בהוראת השלטון הקומוניסטי.
שייך למדורים:היסטוריה

חיל העם
ראו: חיל משמר (חי"ם)
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

חיל מדע (חמ"ד)
חיל שהוקם ב'הגנה' במארס 1948 והתקיים בצה"ל עד שנות ה-50 המוקדמות. אנשיו עסקו במחקר ופיתוח בטחוניים. לפני הקמתו נעשתה פעילותו במסגרת מחלקת המדע של ה'הגנה'. כיום היא נעשית בידי רפא"ל.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

חיל משמר (חי"ם)
מחילות ה'הגנה'. הוקם בשנת 1939 ונועד לשמש בעת הצורך ככח מגן מקומי בישובים היהודיים. שרתו בו גברים מעל גיל 26 ונשים. במלחמת העצמאות פעל החי"ם בהגנה המרחבית של הישובים ובסיוע לחטיבות הלוחמות.
שייך למדורים:היסטוריה, התיישבות, הגנה וביטחון

חיל שדה (חי"ש)
הוקם על ידי ה'הגנה' בשנת 1939 ככוח ארצי שנועד לבצע בעת הצורך פעילות הגנה אקטיבית במרחב. שירתו בו צעירים בני 26-18 שעברו אימונים תקופתיים. עם פרוץ מלחמת העצמאות שולבו יחידות החי"ש בחטיבות הלוחמות של ה'הגנה'.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

חינוך משותף
***
שייך למדורים:היסטוריה, תנועות נוער, התיישבות

[ה]חלוץ
תנועה עולמית של צעירים יהודים שהכשירו עצמם לעליה לארץ ישראל, לעבודה ולהתישבות. תחילתה באגודות מקומיות בשנות ה-80 של המאה ה-19. לאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה לתנועה עולמית מאורגנת, שעיקר פעילותה במזרח אירופה. באמצע שנות ה-30 הגיעה לשיא פעילותה ומנתה כ-100 אלף חברים. נפגעה קשות בתקופת השואה.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון

[ה]חלוץ הצעיר
תנועת נוער ציונית-סוציאליסטית חלוצית שחינכה להגשמה עצמית. ראתה עצמה כתנועת הנוער של תנועת "החלוץ" והייתה קשורה אליה מבחינה חינוכית וארגונית.
שייך למדורים:היסטוריה, חינוך, תנועות נוער

חלוץ-חלוצה
כינוי לצעירים יהודים שעלו לארץ ישראל בתקופת העליות הציוניות שקדמו להקמת מדינת ישראל. החלוצים עלו לארץ ישראל במטרה להגשים את רעיון שיבת עם ישראל לארצו.
שייך למדורים:היסטוריה, פועלות ונשים, מפלגות, התיישבות

חלוקת הארץ (תוכניות)
הצעות שהועלו במהלך תקופת המנדט הבריטי לפתרון הסכסוך היהודי-ערבי בדרך של חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות: יהודית וערבית. הצעות אלו הועלו על ידי ועדת פיל (1937), ועדת וודהד (1938), ועדת מוריסון-גריידי (1946), וועדת אונסקו"פ (1947). בכ"ט (29) בנובמבר 1947 אישרה העצרת הכללית של האו"ם את תוכנית החלוקה שהציעה ועדת אונסקו"פ. בעקבות אישור התוכנית פרצה מלחמת העצמאות.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]חרות, תנועת
מפלגה שהוקמה ביולי 1948 על ידי יוצאי האצ"ל. ממשיכת דרכה של התנועה הרוויזיוניסטית. השתתפה בבחירות לחמשת הכנסות הראשונות באופן עצמאי. משנת 1965 השתתפה בבחירות במסגרת גח"ל ומשנת 1973 - במסגרת 'הליכוד'. בשנת 1988 הפך 'הליכוד' למפלגה ונפסק קיומה של תנועת החרות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

טריטוריאליזם
תנועה שדגלה בהתישבות מרוכזת של יהודית מחוץ לארץ ישראל, על בסיס שלטון עצמי כלשהו על בסיס הסכמה בינלאומית.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]יישוב
כינוי לציבור היהודי המאורגן בארץ ישראל בתקופה שבין ראשית העלייה הראשונה להקמת המדינה.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]יישוב הישן
כינוי לחברה היהודית המסורתית בארץ ישראל, להבדיל מ'הישוב החדש' - החברה היהודית הלאומית-המודרנית אשר התפתחה בארץ ישראל החל מהעליה הראשונה בשנות ה-80 של המאה ה-19.
שייך למדורים:היסטוריה

יכין-חק"ל
קונצרן לחקלאות ולתעשיה חקלאית בבעלות ההסתדרות הכללית והסוכנות היהודית. הוקם בשנת 1952 עם איחודן של החברות הקבלניות לעבודות חקלאיות 'יכין' ו'חק"ל'. עסק בעיקר בעיבוד מטעים, בנטיעת מטעים חדשים, בשיווק פרי הדר ובתעשיה חקלאית. בשנת 1992 נקלע הקונצרן לקשיים ונמכר לאיש עסקים פרטי.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, התיישבות, ההסתדרות

ילדי חוץ
ילדים שאינם מבני הקיבוץ, אשר באו מבחוץ והשתלבו במסגרת החינוכית של ילדי הקיבוץ.
שייך למדורים:היסטוריה, חינוך, התיישבות

יק"א
חברה להתיישבות יהודית. שמה נגזר מראשי התיבות של השם הלועזי (Jewish (Colonization Association. הוקמה בשנת 1891 ביוזמתו ובמימונו של הברון מוריס דה-הירש. החברה סייעה למהגרים יהודים ממזרח אירופה, הקימה עבורם מושבות חקלאיות בארגנטינה ובמדינות נוספות וסייעה גם למושבות בארץ ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, חינוך

יק"פ - ידישע קומיניסטישע פרטיי
***
שייך למדורים:היסטוריה

ישובי משלט
ישובים חדשים, רובם קיבוצים, שהוקמו במהלך מלחמת העצמאות או בשנה הראשונה שלאחר סיומה במקומות ששלטו על סביבתם.
שייך למדורים:היסטוריה, התיישבות, הגנה וביטחון

ישראל אחת
רשימה שהוקמה על ידי אהוד ברק לקראת הבחירות לכנסת ה-15 בשנת 1999 במטרה להרחיב את בסיס התמיכה במפלגת העבודה. הרשימה כללה את מפלגת העבודה, מפלגת 'מימד' ומפלגת 'גשר' של פורשי 'הליכוד' בראשות דוד לוי.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

כור תעשיות בע"מ

הזרוע התעשייתית העיקרית של חברת העובדים. נוסדה בשנת 1944 כחטיבה בתוך 'סולל בונה', אשר נועדה לרכז את מפעלי התעשיה. בשנת 1958 הפכה 'כור' לחברה עצמאית. במהלך השנים התרחבה 'כור' והיתה לקונצרן התעשייתי הגדול בארץ. בשנות ה-80 המאוחרות נקלעה 'כור' למשבר קשה שהביא למכירתה למשקיעים פרטיים.


שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, ההסתדרות

כי"ח (כל ישראל חברים) - אליאנס
השם הלועזי: Alliance Israelite Universelle, ובקיצור - אליאנס. ארגון שהוקם בפריז בשנת 1960 על ידי קבוצת נכבדים יהודים בראשות אדולף כרמיה במטרה להגן על זכויות היהודים בארצות מושבם ולסייע להם ברכישת השכלה ומקצוע.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, חינוך

כיבוש העבודה
מהיעדים המרכזיים אותם הציבו לעצמם פועלי העליות הראשונות. הפועלים שאפו להביא להשלטת העבודה העברית בכל ענפי המשק בארץ ישראל, במטרה ליצור מעמד עובדים עברי איתן כבסיס למפעל הציוני. כיבוש העבודה היה כרוך במאבק כפול: א) להכשרה של הצעיר היהודי לעבודת כפיים, בעיקר לעבודת האדמה. ב) לכיבוש מקומות עבודה עבור הפועלים העבריים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, ההסתדרות

כנסת ישראל
המסגרת הארגונית של יהודי ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. חבריה השתתפו לבחירות לאספת הנבחרים, אשר בחרה בגוף ביצועי - הוועד הלאומי.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

כפר שיתופי
צורת התישבות חקלאית המבוססת על רכוש פרטי מצד אחד, ועל שיתוף בהספקה ובשיווק ובהחזקה של מוסדות הכפר מצד שני. הכפרים השיתופיים הוקמו ברובם בשנות ה-30 על ידי עולי גרמניה. הכפרים השיתופיים מאוגדים במסגרת 'האיחוד החקלאי'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות

כפרי עבודה
ישובים כפריים שהוקמו בתחילת שנות ה-50 עבור עולים. התושבים עסקו בעבודות יזומות ובמקביל הוכשרה קרקע בכפרים למשקים חקלאיים. רוב כפרי העבודה הפכו במהלך השנים למושבים ומיעוטם פוזרו.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, התיישבות

לאחדות העבודה - פועלי ציון
מפלגה שהוקמה בשנת 1946 לאחר האיחוד בין 'התנועה לאחדות העבודה' לבין 'פועלי ציון שמאל'. בשנת 1948 התאחדה עם מפלגת 'הפועל הצעיר' והקימה את מפ"ם.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]לגיון הערבי
צבאה של עבר-הירדן. הוקם בשנת 1921 בידי הבריטים. נחשב לטוב שבצבאות ערב בזכות הכשרתו ומפקדיו. השתתף בלחימה נגד מדינת ישראל במלחמת העצמאות.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

לח"י (לוחמי חירות ישראל)
ארגון מחתרת יהודי שפעל בשלהי תקופת המנדט (1948-1940). הוקם על ידי קבוצת פורשים מהאצ"ל בראשות אברהם שטרן. הלח"י היה הקטן מבין ארגוני המחתרת שפעלו בתקופת המנדט והקיצוני מביניהם.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

[ה]ליגה הסוציאליסטית
מסגרת פוליטית שהוקמה בשנת 1936 במטרה לאגד פועלים שאינם חברים בקיבוצי 'השומר הצעיר' אך מזדהים עם דרכה הרעיונית והמדינית של תנועת 'הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, התיישבות

ליגיון העבודה ('עבודה')
ארגון שהוקם בסתיו 1909 על ידי חברי 'בר גיורא'. מטרותיו היו כיבוש העבודה ועזרה לכיבוש השמירה. הארגון התנהל במתכונת צבאית ושיתופית והתפרק כעבור כשנה של פעילות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, הגנה וביטחון

מבצע עזרא ונחמיה

שייך למדורים:היסטוריה

[ה]מגבית להתגיסות ולהצלה
מגבית שהוקמה בשנת 1942 במטרה לממן הוצאות של הישוב בתקופת המלחמה של הישוב ופעולות ההצלה וסיוע ליהודי אירופה. בתום המלחמה שימשו כספי המגבית למימון 'הבריחה', ההעפלה והפעילות של ה'הגנה' בתקופת המאבק.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, הגנה וביטחון

מגילת העצמאות- הכרזת העצמאות
שמו הרשמי של המסמך שכונה 'הכרזת העצמאות' ונחתם על ידי חברי 'מועצת העם' בה' באייר תש"ח (14.5.1948). ההצהרה נועדה לקבוע את עובדת ייסודה של המדינה לצורך ההכרה בה בחוק הבינלאומי. היא מבטאת את חזון העם ואת ה'אני מאמין' שלו.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]מהפך
כינוי לתוצאות הבחירות לכנסת התשיעית שנערכו ב-17 במאי 1977. בבחירות אלו ירד כוחו של 'המערך' במידה משמעותית ואילו 'הליכוד' התחזק. בעקבות בחירות אלו עברה הנהגת המדינה מידי מפלגות השמאל לידי מפלגות הימין.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

[ה]מהפכה התעשייתית
תהליך איטי ומדורג של מעבר משיטת ייצור ידנית לשיטת ייצור ממוכנת בבתי חרושת ומפעלים. המהפכה התעשייתית החלה בסוף המאה ה-18, באנגליה, ובמהלך המאה ה-19 התפשטה למדינות נוספות באירופה.
שייך למדורים:היסטוריה

מוסד חינוכי
כינויים של בתי הספר העל-יסודיים המשותפים של קיבוצי 'השומר הצעיר'. המוסד החינוכי הראשון הוקם בשנת 1931 במשמר העמק.
שייך למדורים:היסטוריה, חינוך, התיישבות

[ה]מוסד לעליה
שלוחה של ה"הגנה", שהייתה אחראית על ביצוע מפעל ההעפלה. ב- 1934, עם תחילת ההעפלה, כונתה זרוע זו של ההגנה "המוסד לעליה" ובשלב מאוחר יותר, בשנת 1939, קיבלה את הכינוי "המוסד לעליה ב'".
שייך למדורים:היסטוריה

מועצות פועלים
המוסד המקומי הנבחר העליון של ההסתדרות, המייצג את ציבור העובדים המקומי כלפי מעבידים, מוסדות ההסתדרות ומוסדות ציבוריים אחרים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, ההסתדרות

מועצת ההסתדרות
המוסד העליון של ההסתדרות בין ועידה לוועידה. המועצה מטפלת בנושאים עקרוניים, בחקיקה, בערעורים על החלטות הוועד הפועל ובנושאים בעלי חשיבות מיוחדת. חברי המועצה בוחרים את המוסדות העליונים של ההסתדרות: הוועד הפועל, בית הדין העליון, משפט ההסתדרות, וועדת הביקורת המרכזית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

מועצת המדינה הזמנית
הרשות המחוקקת של מדינת ישראל מיום הכרזת המדינה ועד להקמת האסיפה המכוננת (שהיתה לכנסת הראשונה). המועצה מנתה 38 חברים - 37 חברי מועצת העם וחיים וייצמן, אשר נבחר לנשיא המועצה. הפסיקה לפעול עם התכנסות האסיפה המכוננת.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, הגנה וביטחון

מועצת העם (ל"ז)
הגוף המחוקק של הישוב אשר הוקם לקראת תום תקופת המנדט הבריטי. מנה 37 חברים, בהם חברי הנהלת הוועד הלאומי והנהלת הסוכנות וכן נציגים של ארגונים וגופים נוספים. פעל במשך עשרה ימים עד להכרזת המדינה, אז שונה שמו ל'מועצת המדינה הזמנית'.
שייך למדורים:היסטוריה

מועצת הפועלות
המוסד המרכזי של תנועת הפועלות הישראלית. הוקמה בשנת 1921. מהווה חלק מההסתדרות הכללית, אך בעלת אוטונומיה ארגונית ותקציבית. מטפלת בעניני האשה העובדת, בהקמת מסגרות עבודה ולימוד לנשים, בקליטתן של עולות ועוד. בשנת 1970 התמזגו מועצת הפועלות וארגון אמהות עובדות במסגרת 'נעמת'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, חינוך, ההסתדרות

מוקד
מפלגה שהוקמה בשנת 1973 על ידי מק"י ותנועת 'תכלת-אדום' לקראת הבחירות לכנסת ולהסתדרות. במהלך הקדנציה פרשו רבים מחברי מק"י והצטרפו לרק"ח. רוב הנותרים הקימו בשנת 1977 את של"י.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

מושב עובדים
צורת התיישבות חקלאית שיתופית. עקרונות היסוד שלה הם: התישבות על אדמת הלאום, עבודה עצמית, עזרה הדדית ושיתוף בקניה ובמכירה. המושב העובדים הראשון, נהלל, הוקם בשנת 1921 ובעקבותיו הוקמו מאות מושבי עובדים נוספים בכל רחבי הארץ. רוב מושבי העובדים בישראל מאורגנים במסגרת 'תנועת המושבים'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות

מושב עולים
מושבי העובדים שהוקמו לאחר קום המדינה.
שייך למדורים:היסטוריה, התיישבות, הגנה וביטחון

מושב שיתופי
צורת התיישבות חקלאית המשלבת את יסודות הקיבוץ ומושב העובדים: המשק והשירותים משותפים והצריכה היא פרטית. בשנת 1936 הוקם המושב השיתופי הראשון, כפר חיטים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, התיישבות

מושבה
צורת התישבות חקלאית בארץ ישראל. מושתתת על יסוד הבעלות הפרטית של המשק והאדמה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, התיישבות

מזכירי ההסתדרות
התפקיד הבכיר ביותר בהסתדרות. המזכיר נבחר על ידי הוועד הפועל של ההסתדרות. במסגרת תפקידו עומד המזכיר בראש מוסדות ההסתדרות, מנהל את העבודה המעשית והתקציבים ומעצב את דרכה של ההסתדרות. משנת 1994 נקרא התפקיד 'יו"ר ההסתדרות'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]מזרחי (תנועת)
תנועה דתית ציונית שנוסדה בשנת 1902 ומאז פועלת במסגרת ההסתדרות הציונית העולמית. מילאה תפקיד חשוב בחיי הישוב, במוסדותיו ובהנהגתו. מאז קום המדינה התקיימה כמפלגה ויוצגה בכנסת ובממשלות ישראל. בשנת 1956 התאחדו ה'מזרחי' ו'הפועל המזרחי' והקימו את המפד"ל.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער

[ה]מחנות העולים
תנועת נוער ישראלית חלוצית סוציאליסטית. ראשיתה בשנת 1926 בחוגים שהקימו תלמידים מגימנסיה הרצליה. בשנת 1931 הוקמה התנועה. בוגרי בתנועה הקימו והשלימו קיבוצים רבים במסגרת 'הקיבוץ המאוחד'.
שייך למדורים:היסטוריה, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון

מכבי הצעיר (תנועת)
תנועת נוער יהודית ציונית. הוקמה בגרמניה בשנת 1926.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות

מלחמת העצמאות
מלחמה של יהודי ארץ-ישראל בערביי הארץ ובצבאות מדינות ערב. מכונה גם מלחמת השחרור ומלחמת הקוממיות. החלה לאחר קבלת החלטת החלוקה באו"ם ב-29 בנובמבר 1947. למחרת הקמת מדינת ישראל ב-14 במאי 1948 פלשו לארץ ישראל צבאות מדינות ערב. הכוחות הלוחמים של היישוב היהודי הצליחו להדוף את הפולשים ולהשתלט על שטח הגדול משטחה של המדינה היהודית לפי החלטת החלוקה. תוצאות המלחמה הבטיחו את עצמאות ישראל ואת ריבונותה כמדינה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

מלחמת השפות
מאבק ציבורי שהתנהל בארץ ישראל בשנים 1914-1913 נגד החלטתה של חברת 'עזרה' שההוראה בטכניון ובבית הספר הריאלי שלידו תתנהל בלשון הגרמנית. בעקבות הלחץ הציבורי הרחב שינתה 'עזרה' את דעתה והגיע לפשרה.
שייך למדורים:היסטוריה, תרבות ואמנות, חינוך

מלחמת יום הכיפורים
החלה ביום הכיפורים תשל"ד (1973) בnתקפת פתע מתואמת של מצרים וסוריה על ישראל. המצרים צלחו את התעלה וכבשו שטחים בסיני והסורים השתלטו על רוב שטחה של רמת הגולן. לאחר קרבות בלימה קשים, עברו הכוחות הישראליים למתקפה בשתי החזיתות וכבשו שטחים בסוריה ובמצרים. ב-24 באוקטובר הוכרזה הפסקת אש ונפסקה הלחימה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, הגנה וביטחון

מלחמת סיני (מבצע סיני, מבצע קדש, מערכת סיני)
מבצע מלחמתי של ישראל שנערך בתאריכים 29 באוקטובר עד ה-5 בנובמבר 1956. במהלכו כבש צה"ל את רצועת עזה ואת חצי האי סיני. המבצע נערך בתיאום מדיני וצבאי עם צרפת ובריטניה. בעקבות לחץ בינלאומי כבד נסוגה ישראל מהשטחים שכבשה.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

מלחמת ששת הימים
השלישית במלחמות ישראל עם מדינות ערב. פרצה ב-5 ביוני 1967 ונמשכה ששה ימים. במהלכה התמודד צה"ל עם צבאות מצרים, ירדן וסוריה וכבש את חצי האי סיני, רצועת עזה, רמת הגולן, הגדה המערבית וירושלים המזרחית. בעקבות המלחמה שלטה מדינת ישראל על שטחים הגדולים פי שלושה משטחה לפני המלחמה.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

[ה]ממשלה הזמנית
הממשלה הראשונה של מדינת ישראל. עם הכרזת המדינה ב-14 במאי 1948 הפכה מינהלת העם לממשלה הזמנית ופעלה כרשות המבצעת עד לכינון ממשלת הקבע הראשונה ב-8 במארס 1949. הממשלה הזמנית מנתה 13 שרים ודוד בן-גוריון כיהן בה כראש הממשלה.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

מן היסוד
קבוצת בראשותו של פנחס לבון, שהוקמה בשנת 1962 בתוך מפא"י בעקבות הדחתו של לבון מתפקיד מזכ"ל ההסתדרות. בשנת 1965 פרשו חברי הקבוצה ממפא"י.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תרבות ואמנות, התיישבות

מנדט בריטי
ייפוי הכוח שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים ואשר מכוחו שלטה בריטניה בארץ ישראל בשנים 1948-1920. כתב המנדט אושר ביולי 1922 ובו התחייבה בריטניה לממש את הצהרת בלפור ולהקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. בעקבות הצבעת עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 הסתיים המנדט הבריטי על ארץ ישראל והוקמה מדינת ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה

מנהלת העם (י"ג)
הוקמה לקראת סיום המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל ושימשה כגוף המבצע של מועצת העם. מנתה שלושה עשר חברים. דוד בן-גוריון כיהן כיושב הראש שלה. פעלה במשך כחודש ועם הקמת המדינה הפכה לממשלה הזמנית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, הגנה וביטחון

מס אחיד
המס ששילמו חברי ההסתדרות הכללית ללשכת המס המרכזית כדמי חבר בהסתדרות ובקופת חולים הכללית. המס האחיד היה מקור ההכנסה העיקרי של ההסתדרות. בשנת 1995 בעקבות הפרדת קופת חולים הכללית מההסתדרות נפסקה גבית המס.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

מס ארגון
מס הנגבה מעובדים שאינם חברי ההסתדרות הכללית (המועסקים במקומות עבודה הקשורים בהסכמים עם ההסתדרות) כהשתתפות בהישגים המקצועיים ובהגנה המקצועית שהם מקבלים מההסתדרות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

מעברה
כינוי למחנות מגורים ארעיים לעולים חדשים. מחנות מעבר אלה הוקמו החל מאביב 1950, עת התחילה גל העליה הגדול בעקבות הקמת מדינת ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה

[ה]מערך
מסגרת פוליטית משותפת שהוקמה בינואר 1969 על ידי מפלגת העבודה ומפ". 'המערך' השתתף בבחירות לכנסת ולוועידות ההסתדרות. בשנת 1984, בעקבות הצטרפותה של מפלגת העבודה לממשלת האחדות הלאומית, פרשה מפ"ם מ'המערך' ובכך בא סופו.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]מערך לאחדות פועלי ישראל
מסגרת פוליטית משותפת שהוקמה בשנת 1965 על ידי מפא"י ו'אחדות העבודה-פועלי ציון' לקראת הבחירות לכנסת ה-6. הקמת 'המערך' גרמה לפרישת בן-גוריון ואנשיו ממפא"י ולהקמת רפ"י. בשנת 1968 התאחדו מפא"י, 'אחדות העבודה-פועלי ציון' ורפ"י והקימו את מפלגת העבודה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

מפ"ם - מפלגת פועלים מאוחדת
מפלגה ציונית סוציאליסטית שהוקמה בשנת 1948 בעקבות האיחוד בין 'אחדות העבודה–פועלי ציון' ו'מפלגת הפועלים – השומר הצעיר'. בשנת 1954 התפלגה על רקע היחס לברית המועצות. בשנים 1984-1969 שיתפה פעולה עם מפלגת העבודה במסגרת 'המערך'. בשנת 1992 הקימה עם 'שינוי' ו'רצ' את 'מרצ'. בשנת 1997 התמזגה עם שותפותיה ל'מרצ' והפסיקה להתקיים באופן עצמאי.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

מפ"ס (מפלגת פועלים סוציאליסטית)
מפלגה קומוניסטית אשר הוקמה בשנת 1919 על ידי קבוצה מחברי 'פועלי ציון'. כעבור זמן קצר שינתה המפלגה את שמה למפס"ע (מפלגת פועלים סוציאליסטית עברית). המפלגה השתתפה בוועידת היסוד של ההסתדרות. בשנת 1921 הפסיקה המפלגה לפעול. במקומה הוקמו המפלגות פק"פ וקפ"פ.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, ההסתדרות

מפא"י - מפלגת פועלי ארץ ישראל
מפלגה ציונית סוציאליסטית. נוסדה בשנת 1930 עם איחודן של המפלגות 'אחדות העבודה' ו'הפועל הצעיר'. היתה המפלגה הגדולה והדומיננטית בהסתדרות הכללית, ביישוב, בתנועה הציונית העולמית ובמדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה. דגלה בגישה סוציאליסטית פרגמטית ופעלה להשגת יעדים ממלכתיים ומעמדיים במקביל. בשנת 1968 התאחדה עם 'אחדות העבודה-פועלי ציון' ורפ"י והקימה את מפלגת העבודה הישראלית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

מפלגת העבודה הישראלית
מפלגה ציונית סוציאל-דמוקרטית, שהוקמה בינואר 1968 עם איחודן של מפא"י, 'אחדות העבודה-פועלי ציון' ורפ"י. בשנים 1984-1969 פעלה המפלגה בשיתוף פעולה עם מפ"ם במסגרת 'המערך'. עד ל'מהפך' בשנת 1977 היתה מפלגת העבודה מפלגת השלטון והחזיקה בעמדות הבכירות בהנהגת המדינה, ההסתדרות הכללית והתנועה הציונית. מאז 'המהפך' נחלשה כוחה של המפלגה והיא שבה להנהגת המדינה לתקופות קצרות בלבד.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

מפס"ע (מפלגת פועלים סוציאליסטית עברית)
ראו: מפ"ס.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, ההסתדרות

[ה]מפעל להכשרת ילדי ישראל
הוקם בשנת 1943 על ידי רחה פריאר במטרה לספק מסגרות חינוכיות לילדים ממשפחות מצוקה. בתחילה שיבץ המפעל קבוצות של ילדים וילדים בודדים בקיבוצים. בשנת 1973 עבר המפעל לאחריות משרד החינוך ומאז הוא מפעיל רשת של בתי ילדים, מעונות משפחתיים ומשפחות אומנה. מסגרות המפעל משלבות בין מסגרת פנימייתית לתא משפחתי כדי לענות בצורה המיטבית על צרכי הילדים.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, חינוך, התיישבות

[ה]מפקדה הארצית של ה'הגנה' (מ"א)
המפקדה העליונה של ה'הגנה' בשנים 1948-1931. כללה נציגים מהחוגים השונים ביישוב על בסיס פריטטי. הקמת המפקדה סימנה שינוי במעמדו של ארגון ה'הגנה': מארגון שנתמך על ידי חוגי השמאל לארגון המגן של כלל הישוב.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

מציב
קרן שהוקמה בשנת 1937 במטרה לסייע לשאריו של חבר הסתדרות שנפטר. בשנת 1967 צורפה הקרן ל'משען', האחראי מאז להפעלתה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

מצע רמלה (פלטפורמת רמלה, הפלטפורמה הרמלאית)
מצעה של מפלגת 'פועלי ציון'. נוסח על ידי עשרה מחברי המפלגה, אשר התכנסו ברמלה ב-9-7 באוקטובר 1906. המצע נוסח במונחים מרקסיסטיים בהשפעת פרשנותו של ברוכוב.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

מצפים בנגב
היאחזויות חקלאיות, שקמו בנגב במטרה לבדוק את תנאי הקרקע והאקלים באזור ואת התאמתם לגידולים חקלאים. וכן להפגין נוכחות באזור מתוך חשש, שאזור הנגב לא יכלל בתוכניות חלוקה עתידיות בשטח המדינה היהודית
שייך למדורים:היסטוריה, התיישבות

מק"י (מפלגה קומוניסטית ישראלית)
הוקמה בשנת 1948 על ידי פלגים של הפק"פ. במשך רוב שנותיה ביטאה עמדות אנטי-ציוניות ואנטי-ישראלית תוך גילוי נאמנות מוחלטת לברית המועצות. בשנת 1965 פרשו מרבית חברי המפלגה הערביים והקימו את רק"ח. בשנות ה-70 הצטרפו חברי מק"י ל"מוקד" והמפלגה הפסיקה להתקיים. בשנת 1989 שינתה רק"ח את שמה למק"י.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, תנועות נוער, הגנה וביטחון

מקורות
חברת המים הלאומית של ישראל. הוקמה בשנת 1937 על ידי חברת 'ניר' בע"מ, הקרן הקיימת לישראל והסוכנות היהודית במטרה להפיק ולספק מים לישוב היהודי בארץ ישראל. בשנת 1957 נכנסה הממשלה כשותפה בחברה. בשנת 1959 נחקק חוק המים ובעבותיו הוכרה 'מקורות' כרשות המים הארצית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, ההסתדרות

מר"י ( מחנה רדיקלי ישראלי)
סיעת יחיד של אורי אבנרי שהוקמה בשנת 1972 בעקבות התפלגותה של סיעת 'העולם הזה-כח חדש' . בבחירות לכנסת בשנת 1973 היתה הסיעה שותפה ב'חזית השמאל'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

[ה]מרכז החקלאי
ארגון הגג של כל תנועות ההתיישבות העובדת, של החקלאים העצמאיים חברי ההסתדרות ושל עובדי מוסדות החינוך החקלאיים. הסתדרות הפועלים החקלאיים נוסדה בשנת 1919. חברי המרכז החקלאי נבחרים על ידי צירי ועידת הסתדרות העובדים החקלאיים. המרכז החקלאי מטפל בעניני ההתיישבות העובדת ודואג לקידום החקלאות ולפיתוחה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, התיישבות, ההסתדרות

מרכז הקואופרציה
מסגרת על של הקואופרציה היצרנית-שירותית בישראל. המרכז נוסד בשנת 1928 במטרה לטפל בענייני הארגון והמשק של הקואופרטיבים היצרניים. עד שנת 1962 שימש גם כ'ברית פיקוח' של הקואופרטיבים. במרכז שלוש חטיבות: תחבורה והובלה; חרושת ומלאכה; שירותים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

[ה]מרכז לחינוך - המל"ח
הוקם בשנת 1934 והופקד על מערכת החינוך ההסתדרותית. המרכז היה אחראי על בתי הספר והגנים של 'זרם העובדים' וטיפח את תנועות הנוער החלוציות. בשנת 1953 התמזג עם 'המרכז לתרבות' במסגרת 'המרכז לתרבות ולחינוך'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, ההסתדרות

מרקסיזם
***
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]משביר המרכזי בע"מ
מוסד השיווק הסיטונאי המרכזי של התנועה הקואופרטיבית במדינת ישראל. נוסד בדגניה בשנת 1916 בשם 'המשביר' כמוסד הכלכלי הראשון של פועלי ארץ ישראל. בשנת 1930 עבר ארגון מחודש ושמו שונה ל'המשביר המרכזי'. בתחילה סיפק מצרכים בסיסיים לפועלים, בהמשך שיווק מגוון רחב של מוצרים לקיבוצים, למושבים ולאגודות הקואופרציה הצרכנית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות, ההסתדרות

[ה]משביר לעולה
מוסד שהקים 'המשביר המרכזי' בשיתוף עם 'ברית הקואופרציה הצרכנית' ופעל בתקופת העליה הגדולה של שנות ה-50. 'המשביר לעולה' הקים ותיחזק את הצרכניות בישובי העולים ובמקביל טיפל בהעברת התוצרת החקלאית של הישובים ל'תנובה'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

[ה]משביר לצרכן
הוקם בשנת 1947 כזרוע הקימעונאית של 'המשביר המרכזי' לכל מוצרי הצריכה, מלבד מוצרי מזון. 'המשביר לצרכן' הקים רשת של חנויות כל-בו שמנתה עשרות סניפים ברחבי הארץ. בשנת 2003 בעקבות קריסה כלכלית נמכרה הרשת ליזמים פרטיים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, ההסתדרות

[ה]משביר לתעשיה
חברה בת של 'המשביר המרכזי'. הוקמה בשנת 1941 על ידי 'המשביר המרכזי' וחברת העובדים במטרה לפעול בתחום התעשיה. בשנת 1973 התמזג 'המשביר לתעשיה' עם תאגיד 'כור'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, ההסתדרות

משטרת ישובים עבריים - ראו נוטרים

שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

משען
מוסד שהוקם בשנת 1931 ושימש כמעין לשכת סעד הסתדרותית. 'משען' סייע לחברי הסתדרות נזקקים באמצעות הלוואות ומענקים, ניהל בתי אבות, הפעיל מוסדות לילדים, ניהל קרנות סיוע ועוד.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, חינוך, ההסתדרות

משפטי פראג
משפטי ראווה שנערכו בשלהי 1952 בפראג ונשאו אופי אנטישמי. במשפט הראשון הואשמו ארבעה עשר מראשי השלטון בצ'כיה בבגידה במולדת ובריגול לטובת המערב. במשפט השני הואשמו שני ישראלים שנקלעו לפראג בריגול. משפטי פראג גרמו למשבר במפ"ם אשר הסתיים בפילוג בשנת 1954.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

[ה]משק השיתופי
כלל המפעלים בחברת העובדים המבוססים על יסודות שיתופיים (קיבוץ, מושב, קואופרטיב, אגודות מסוגים שונים), וכן גם הגופים והמוסדות שהקימו לעצמם והמנוהלים על ידם.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, התיישבות, ההסתדרות

משק ילדים
משק חקלאי קטן הצמוד בדרך כלל לבית הספר בקיבוץ. כולל לרוב גן ירק ומשק חי קטן. נתון לאחריות חברת הילדים הצעירה בליווי ובהדרכה של מבוגר.
שייך למדורים:היסטוריה, חינוך, התיישבות

משקי פועלות
חוות הכשרה ובתי ספר חקלאיים לפועלות צעירות שנועדו להכשירן לעבודה חקלאית ולהשתלבות בהתיישבות העובדת.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, פועלות ונשים, חינוך, התיישבות

[ה]משרד הארצישראלי
הוקם בשנת 1908 כנציגות של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל. בראשו עמד ד"ר ארתור רופין. פעל לרכישת קרקעות ולהרחבת ההתישבות החקלאית. תרם תרומה חשובה להתפתחות ההתיישבות בארץ ישראל. לאחר מלחמת העולם השניה התמזג עם ועד הצירים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות

[ה]משרד לעבודות ציבוריות ולבנין
נוסד בשנת 1921 על ידי ההסתדרות הכללית ועסק בארגון קבוצות קבלניות לביצוע עבודות ציבוריות ובנין. בשנת 1924 הוחלט להרחיב את מסגרתו של 'המשרד' ולהקים את 'סולל בונה'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

[ה]נודדת
יחידה ניידת של ארגון ה'הגנה' שפעלה בתקופת מאורעות 1936 באזור ירושלים בהנהגתו של יצחק שדה. ה'נודדת' פעלה בגישת 'היציאה מהגדר': הרחקה של זירת הלחימה מן הישובים העבריים אל כפרי האויב.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

נוטרים (שוטרים מוספים, גאפירים)
כוח שמירה יהודי שהוקם באישור שלטונות המנדט הבריטיים. פעל במתכונת מצומצמת משנת 1926. הורחב והתפתח החל משנת 1936 כזרוע הלגאלית של ההגנה, בעקבות הצורך של הישוב היהודי להתגונן מפני המרד הערבי.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

[ה]נוער העובד (תנועת נוער)
תנועת נוער ציונית סוציאליסטית. קשורה מבחינה אירגונית ואידיאולוגית להסתדרות הכללית. הוקמה בשנת 1924 כאיגוד מקצועי לנערים עובדים והפכה בהמשך לתנועת נוער חלוצית שהקימה ישובים רבים. בשנת 1959 התאחדה עם 'התנועה המאוחדת' במסגרת 'הנוער העובד והלומד'.
שייך למדורים:היסטוריה, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, ההסתדרות

[ה]נוער העובד והלומד (תנועת)
תנועת נוער ישראלית, הוקמה בשנת 1959 עם איחודן של תנועות הנוער 'הנוער העובד' ו'הבונים-התנועה המאוחדת'.
שייך למדורים:היסטוריה, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, ההסתדרות

[ה]נוער הציוני
תנועת נוער ציונית כללית עולמית שנוסדה בשנת 1931 על ידי ארגוני נוער ציוניים כלליים. התנועה חינכה להגשמה עצמית חלוצית וקיבוצית, והיתה קשורה תנועת העבודה הליברלית בישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, ההסתדרות

נח"ל
ראשי תיבות של נוער חלוצי לוחם. חיל, שייעודו היה לשלב פעילות צבאית עם הכשרה חקלאית והתיישבות. הוקמה בשנת 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות.
שייך למדורים:היסטוריה, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון

נח"ם (נוער חלוצי מאוחד)
תנועת נוער חלוצית שהוקמה אחרי מלחמת העולם השנייה על ידי חברי תנועות נוער ציוניות, ששרדו את השואה. המגמה החינוכית של תנועה זו היתה - אחדות נוער חלוצי לקראת עליה והגשמה בארץ ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, חינוך, תנועות נוער

נחשון
חברה לספנות ודיג, שהוקמה בשנת 1936 על ידי ההסתדרות הכללית. החברה רכישה ובנתה ספינות דיג, החכירה אותן לקיבוצים, הכשירה דייגים וספנים והקימה מתקנים ומפעלי עזר עבור ענף הדיג. בשנות ה-50 שינתה החברה את שמה ל'יונה'. בשנת 1969 נסגרה החברה בשל קשיים כלכליים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, התיישבות, ההסתדרות

ניל"י.
ראשי התיבות של 'נצח ישראל לא ישקר' (שמואל א, טו). ארגון ריגול שפעל בארץ ישראל בשנות מלחמת העולם הראשונה. הוקם בשנת 1915 בכדי לסייע לאנגלים בפעולות ריגול כנגד הטורקים. מייסדיו - מבני המושבות ומחברי אגודת 'הגדעונים' - אהרון, אלכסנדר ושרה אהרונסון, אבשלום פיינברג, יוסף לישנסקי ואחרים. הארגון התגלה ופורק בשנת 1917. בלקינד ולישנסקי הוצאו להורג, שרה אהרונסון שלחה יד בנפשה.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

ניר - חברה בע"מ

שייך למדורים:היסטוריה

ניר שיתופי בע"מ
מסגרת ארגונית אשר מרכזת את כל משקי ההתישבות העובדת ואת תאגידיהם הכלכליים. הוקמה על ידי הסתדרות העובדים החקלאיים בשנת 1924. משמשת כזרוע המשפטית של ההסתדרות החקלאית המפקחת על שמירתם של היסודות הקואופרטיביים בישובים החקלאיים ועל הפעלת מרותה הכלכלית והארגונית של ההסתדרות עליה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

נעמת (ארגון נשים עובדות ומתנדבות)
מסגרת ארגונית של חברות ההסתדרות הכללית. הוקמה בשנת 1976 עם מיזוג 'מועצת הפועלות' ו'ארגון אמהות עובדות'. נעמת פועלת לקידום מעמד האישה ומספקת לחברות ההסתדרות שירותי חינוך, חברה וסיוע משפטי.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, חינוך, ההסתדרות

נצ"ח - נוער צופי חלוצי
תנועת נוער חלוצית, שנוסדה ב- 1930 בעקבות פרישה של קבוצת פעילים מההסתדרות העולמית של "השומר הצעיר".
שייך למדורים:היסטוריה, חינוך, תנועות נוער

נציב עליון
הפקיד הבריטי הבכיר שעמד בראש השלטון המנדטורי בארץ ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה

נשות החלוץ - Pioneer Women
תנועה אחות של מועצת הפועלות בחו"ל. הוקמה בשנת 1925 בניו יורק במטרה לסייע לנשים ולילדים בארץ ישראל. סניפים של התנועה הוקמו בארצות הברית, בקנדה ובמדינות נוספות. בשנת 1976 התאחדה התנועה עם מועצת הפועלות במסגרת תנועת נעמת העולמית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, ההסתדרות

נשיאי ישראל
הנשיא עומד בראש מדינת ישראל. הוא נבחר על ידי הכנסת ומכהן בתפקידו שבע שנים. מעמדו, תפקידיו וסמכויותיו מוסדרים ב'חוק יסוד: נשיא המדינה'. תפקידיו דל הנשיא הם בעיקר יצוגיים והוא מסמל את אחדות העם.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

[ה]סוכנות היהודית
הוקמה בשנת 1929 כזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. בתקופת המנדט הבריטי שימשה הסוכנות כ'ממשלה שבדרך' וניהלה את ענייני היישוב היהודי. עם קום המדינה הועברו תפקידי ניהול המדינה לממשלת ישראל, ומאז מתמקדת הסוכנות בפעילות בתחומי העלייה, הקליטה, ההתיישבות, חינוך יהודי-ציוני בתפוצות וחיזוק החברה הישראלית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון

סולל בונה
נוסד בשנת 1924 כחברה קבלנית לעבודות ציבוריות בניה וחרושת. פעילותו נפסקה בשנת 1927, עקב משבר כלכלי, וחודשה בשנת 1935. 'סולל בונה' היה למפעל הקבלני הגדול בארץ לביצוע עבודות בניה, סלילת כבישים ועבודות ציבוריות. הקונצרן לקח על עצמו משימות בניה בהיקף נרחב בעלות חשיבות מדינית, בטחונית או לאומית, ומילא תפקיד מרכזי בבניתה ובפיתוחה של מדינת ישראל. בשנות ה-80 נקלעה החברה לקשיים ומוזגה עם 'שיכון עובדים' במסגרת קונצרן 'שיכון ובינוי'. בשנת 1996 הועברה השליטה בקונצרן לידי העובדים וחברת אריסון השקעות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

סוציאליזם
******
שייך למדורים:היסטוריה

סיעה ג'
סיעה במפא"י שהוקמה בשנת 1938 על ידי ותיקי סניף מפא"י תל-אביב במפא"י כמשקל נגד לסיעה ב'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, ההסתדרות

סיעה ב'
סיעה אופוזיציונית שהתגבשה בתוך מפא"י במחצית השנייה של שנות ה-30. רוב חבריה היו אנשי 'הקיבוץ המאוחד' ופועלים עירוניים. בשנת 1944 התפלגה הסיעה ממפא"י והקימה את התנועה לאחדות העבודה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]סנה
חברת הביטוח המרכזית של ההסתדרות הכללית. הוקמה בשנת 1924 כחברת ביטוח בבעלות פרטית, ובשנת 1927 נרכשה על ידי ההסתדרות. 'הסנה' ריכזה את עניני הביטוח של מפעלי חברת העובדים והקואופרציה, הקיבוצים והמושבים ושל ציבור העובדים. במהלך השנים גדלה החברה והיתה לקבוצת הביטוח הגדולה בארץ. בשנת 1992 בעקבות הסתבכות כספית הפסיקה החברה לפעול.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, התיישבות, ההסתדרות

[ה]ספר הלבן
מסמך רישמי של ממשלת בריטניה שבו מפורטת מדיניותה בנושא מסוים. בתקופת המנדט פירסמה בריטניה שלושה ספרים לבנים שבהם הוגבלו התחיבויותיה לישוב היהודי בארץ ישראל: הספר הלבן של צ'רציל (1922), הספר הלבן של פספילד (1930) והספר הלבן של מקדונלד (1939).
שייך למדורים:היסטוריה, התיישבות, הגנה וביטחון

ספריית דבר (הוצאת ספרים)
***
שייך למדורים:היסטוריה

ספרית פועלים (הוצאת ספרים)
הוצאת הספרים של תנועת 'הקיבוץ הארצי'. נוסדה באוקטובר 1939, הוציאה לאור ספרים בעלי פן אידיאולוגי שמאלי, ספרי עיון וספרות יפה. בשנת 2001 התמזגה עם הוצאת 'הקיבוץ המאוחד'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות

סרטיפיקט
רשיון עליה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.
שייך למדורים:היסטוריה, התיישבות

עבודה עברית
מהערכים המנחים את תנועת העבודה הארצישראלית ואת המפעל החלוצי בארץ ישראל מאז ראשיתם. מבטא את הרצון להפוך את היהודים לעם יצרני בארצו ולבנות בסיס כלכלי איתן לישוב בארץ שאינו תלוי בגורמים זרים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

עבודה עצמית
עקרון מרכזי של תנועת העבודה, שנטבע בתקופת העלייה השנייה ולפיו על כל עובד להשתכר לפרנסתו מיגע כפיו, בעבודה עצמית ולא נצלנית.
שייך למדורים:היסטוריה, חינוך, התיישבות, ההסתדרות

[ה]עובד הציוני
תנועה פוליטית שהוקמה בשנת 1936 בארץ ישראל על ידי בוגרי תנועת הנוער 'הנוער הציוני'. פעלה בעיקר כסיעה בהסתדרות הכללית וקיימה זיקה ל'ציונים הכלליים'. בשנת 1948 השתתפה בהקמת המפלגה הפרוגרסיבית.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, ההסתדרות

עזרה (חברת)
'חברת העזרה ליהודי גרמניה' הוקמה בשנת 1901 בברלין במטרה לסייע ליהודים במזרח אירופה ובמדינות הבלקן. בהמשך הורחבה הפעילות לסוריה ולארץ ישראל. האגודה סייעה ליהודים במצוקה, עזרה להגירתם והקימה מוסדות חינוך. בשנת 1939 נסגרה האגודה ובשנת 1941 הפסיקה לפעול.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, חינוך

עזרה הדדית
מהעקרונות המנחים את תנועת העבודה בארץ ישראל. מתחילת דרכם בארץ הקימו אנשי תנועת העבודה מוסדות לעזרה הדדית במטרה להתמודד עם קשיי הקיום. העקרונות הסוציאליסטים של אנשי התנועה השתלבו במגמה זו. עם הקמת ההסתדרות נקבע עקרון העזרה ההדדית כאחד מארבעת היסודות עליהם בנויה ההסתדרות. עקרון העזרה ההדדית השתקף בפעילותה של ההסתדרות ובמוסדותיה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

עיירת פיתוח
כינוי ליישוב לא חקלאי, שהוקם במסגרת המדיניות של קליטת עליה ופיזור האוכלוסין בשנות החמישים והשישים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, התיישבות

עליה חמישית
התקופה שבין השנים 1939-1929, שבה הגיעו לארץ ישראל כרבע מליון עולים, רובם מפולין, מגרמניה וממזרח אירופה. הסיבות העיקריות לעליה היו הרעה במצבם של יהודי אירופה, עלית הנאצים לשלטון בגרמניה וסגירת שעריהן של רוב מדינות העולם פני הגירה יהודית. המהגרים היו ברובם עירוניים, בעלי הון ובני המעמד הבינוני. העליה תרמה רבות לפיתוח המגזר העירוני, התעשיה והמסחר.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

עליה ב'

שייך למדורים:היסטוריה

עליה ראשונה
התקופה שבין השנים 1882 ל-1903, שבה עלו לארץ ישראל כ-25,000 עולים, רובם ממזרח אירופה. הסיבות לגל עליה זה היו הפרעות ביהודי רוסיה, מצוקה כלכלית בקרב יהודי מזרח אירופה והשפעתה של תנועת 'חיבת ציון'. רוב העולים התישבו בערים, כחמישית מהם פנו להתישבות חקלאית והקימו את המושבות הראשונות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, תרבות ואמנות, חינוך, הגנה וביטחון

עליה רביעית
התקופה שבין השנים 1928-1924 שבה הגיעו לארץ ישראל כ-70,000 עולים, רובם ממזרח אירופה. הסיבות העיקריות לעליה היו החמרה במצבם הכלכלי של יהודי פולין וסגירת שערי ארצות הברית להגירה ממזרח אירופה. בקרב העולים בלטו בני המעמד הבינוני אשר תרמו להתפתחות המגזר העירוני, התעשיה והמסחר. מיעוטם של העולים פנו להתישבות חקלאית:. בני המעמד הבינוני הקימו מושבות חקלאיות ופיתחו את ענף הפרדסנות, הפועלים הקימו ישובים חקלאיים שיתופיים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

עליה שלישית
מבחינה כרונולוגית, מציין המושג 'עליה שלישית' את השנים 1923-1919 ואת גל העולים שהגיעו לארץ ישראל במהלכן. מבחינה חברתית-אידיאולוגית מציין המושג 'עליה שלישית' את קבוצת העולים בעלי ההשקפה הציונית-סוציאליסטית שהגיעו לארץ ישראל בשנים אלו. לעולים אלה, שהיוו כ-40% מכלל העולים באותה תקופה, היה תפקיד משמעותי בעיצוב דמותה של תנועת העבודה בארץ ישראל ובהובלת הישוב היהודי בארץ ישראל בדרך להגשמת מטרותיו הלאומיות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, פועלות ונשים, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון

עליה שניה
מבחינה כרונולוגית, מציין המושג 'עליה שניה' את התקופה משלהי 1903 ועד אמצע 1914 ואת גל העולים שהגיעו לארץ ישראל במהלכה. מבחינה סוציולוגית-אידיאולוגית מציין המושג 'עליה שניה' את קבוצת העולים בעלי ההשקפה הציונית-סוציאליסטית שהגיעו לארץ ישראל בשנים אלו. קבוצת מיעוט זאת, שעמה נימנו בין חמישה לעשרה אחוזים מכלל העולים, הניחה את היסודות לתנועת העבודה בארץ ישראל והטביעה חותם חשוב על התפתחותו של היישוב היהודי בארץ בדרך להקמתה של מדינת ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון

עליות יהודי תימן
בשנת 1881 החלו יהודי גולת תימן לעלות לארץ ישראל. במהלך השנים נמשכה העלייה מתימן בקצב הולך וגובר. בשנת 1949 הועלו רוב יהודי תימן במסגרת מבצע 'מרבד הקסמים'. לאחר מבצע משלים נוסף בשנת 1954 נותרו בתימן יהודים מעטים.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה

עליית הנוער
מפעל להעלאת ילדים ובני נוער יהודים לארץ ישראל, לקליטתם בישובים חקלאיים ובמוסדות ולהכשרתם לחיי עבודה וחקלאות. הוקם בשנת 1932 בברלין ביזמתה של רחה פרייאר. כעבור שנה עבר לאחריות הסוכנות היהודית. בשנת 1977 הועבר מפעל עליית הנוער למשרד החינוך.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, חינוך, תנועות נוער, התיישבות

עלית יהודי עיראק (מבצע 'עזרא ונחמיה')
במסגרת מבצע 'עזרא ונחמיה', שהתנהל מאפריל 1950 ועד יוני 1951, הועלו ברכבת אווירית למדינת ישראל כ-125 אלף מיהודי עיראק. בתום המבצע נותרו יהודים מעטים בלבד בעיראק. המבצע כונה גם מבצע 'בבל'.
שייך למדורים:היסטוריה

עם עובד (הוצאת ספרים)
***
שייך למדורים:היסטוריה

עסק הביש
פרשה שהסעירה את מדינת ישראל בשנות ה-50. פרשה שהתעוררה בעקבות חשיפת חולית חבלה שהפעיל המודיעין הישראלי במצרים. ועדת חקירה שמונתה לחקור את הנושא לא הצליחה לענות על השאלה 'מי נתן את ההוראה?'. הנושא העסיק את המערכות הצבאית והפוליטית במשך שנים רבות והוביל ל'פרשת לבון'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, הגנה וביטחון

עקיבא
***
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]פועל
התאגדות הספורט הגדולה בישראל. ארגון 'הפועל' הוקם בשנת 1926 כאיגוד הספורט של ההסתדרות הכללית במטרה לפעול לטיפוח תרבות הגוף ובריאותו של העובד. בתקופה שקדמה להקמת המדינה מילא 'הפועל' תפקידים לאומיים חשובים.
שייך למדורים:היסטוריה, תרבות ואמנות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]פועל המזרחי
הסתדרות פועלים דתיים ציוניים. נוסדה באפריל 1922 בירושלים. התנועה פעלה למען זכויות הפועלים הדתיים, הקימה ישובים חקלאיים, מוסדות כלכליים, מוסדות חינוך ואת תנועת הנוער 'בני עקיבא'. לאחר קום המדינה היתה למפלגה, אשר יוצגה בכנסת והיתה שותפה בממשלה. בשנת 1956 התאחדה 'הפועל המזרחי' עם ה'מזרחי' והקימה את המפד"ל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]פועל הצעיר [מפלגת]
מפלגת פועלים עבריים בארץ ישראל. הוקמה בשנת 1905 על ידי אנשי העליה השניה יוצאי 'צעירי ציון'. המפלגה דגלה בהגשמת הציונות באמצעות חברה עברית עובדת, בהשפעת תורתו של א"ד גורדון.'הפועל הצעיר' פעלה בתחומי התעסוקה, התרבות, הבריאות וההתישבות, והשתתפה בהקמת ההסתדרות הכללית. בשנת 1920 הקימו 'הפועל הצעיר' ו'צעירי ציון' באירופה מסגרת משותפת בשם 'התאחדות'. בשנת 1930 התאחדו 'הפועל הצעיר' ו'אחדות העבודה' והקימו את מפא"י.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

פועלי אגודת ישראל (פא"י)
תנועת פועלים חרדית אשר נוסדה בפולין בשנת 1922 כפלג של 'אגודת ישראל'. התנועה שיתפה פעולה עם התנועה הציונית ועם מוסדות הישוב והקימה קיבוצים, מושבים ומוסדות חינוך. חברי התנועה השתייכו להסתדרות העובדים. לאחר קום המדינה היתה 'פועלי אגודת ישראל' למפלגה אשר יוצגה בכנסת כסיעה עצמאית או כחלק מחזית דתית. בתום כהונת הכנסת ה-11 נעלמה מהמפה הפוליטית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

פועלי ציון [מפלגת]
מפלגת פועלים ציונית סוציאליסטית. נוסדה בשנת 1905 ברוסיה. הושפעה מתורתו של דב ברוכוב. באותה שנה הוקמה הסניף הישראלי של המפלגה. בשנת 1907 הוקמה בהאג 'הברית העולמית של פועלי ציון', שהשתלבה בתנועה הציונית העולמית. בשנת 1919 התאחדו 'פועלי ציון' בארץ ישראל עם הבלתי מפלגתיים והקימו את 'אחדות העבודה'. בשנת 1920 התפלגה התנועה העולמית לפלג ימני ושמאלי.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

פועלי ציון שמאל [מפלגת]
מפלגה יהודית סוציאליסטית. הוקמה בשנת 1920 בעקבות פילוג 'הברית העולמית של פועלי ציון' בשל חילוקי דעות בנוגע ליחס לציונות ולקומוניזם. המפלגה פעלה בארץ ישראל ובחו"ל ועברה במהלך השנים פילוגים ואיחודים רבים. בשנת 1946 התאחדת המפלגה בארץ עם התנועה לאחדות העבודה במסגרת 'לאחדות העבודה-פועלי ציון'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, ההסתדרות

פיק"א
פיק"א - ראשי תיבות של Palestine Jewish Colonisation Association. חברה שנוסדה על ידי הברון אדמונד דה-רוטשילד בשנת 1924 לשם ניהול מפעליו בארץ-ישראל. החברה, בראשותו של ג'יימס דה-רוטשילד, המשיכה את פעולותיה של יק"א, ניהלה את נכסי הברון רוטשילד וסייעה להתיישבות החקלאית ולפיתוח התעשיה. בשנת 1957 פורקה החברה ונכסיה הועברו לרשות מדינת ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, התיישבות

פלגות הלילה המיוחדות
פלגות הלילה המיוחדות (Special Night Squads, S.N.S) הן יחידות קטנות שפעלו נגד הכנופיות הערביות בתקופת מאורעות 1939-1936. הפלגות הוקמו בשנת 1938 ביזמתו של הקצין הבריטי אורד צ'רלס וינגייט והשתתפו בהן חיילים בריטים ומתנדבים יהודים. הפלגות נקטו בטקטיקת לחימה התקפית וניידת אשר שימשה דוגמה ליחידות ה'הגנה' והפלמ"ח.
שייך למדורים:היסטוריה, התיישבות, הגנה וביטחון

פלוגות שדה (פו"ש)
כח ארצי מגויס שהוקם על ידי ה'הגנה' בשנת 1937. חברי הפו"ש עסקו בפעילות התקפית וניידת במרחב והשתלבו בפעילות הנוטרים ו'פלגות הלילה המיוחדות'. עם השיפור במצב הבטחוני בשנת 1939 פורק הפו"ש.
שייך למדורים:היסטוריה, התיישבות, הגנה וביטחון

פלי"ם (פלוגה ימית)
הזרוע הימית של הפלמ"ח. הוקמה בשנת 1945 על בסיס המחלקה הימית של ה'הגנה'. הפלי"ם פעלה בעיקר בתחום ההעפלה וגם בלחימה ימית ויבשתית. במארס 1948 הוקם 'השירות הימי' על בסיס הפלי"ם כשלב מעבר להקמת חיל הים.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

פלמ"ח
ראשי תיבות של 'פלוגות מחץ'. היחידה המגוייסת של ארגון ה'הגנה'. הפלמ"ח הוקם בסיוע הבריטים בשנת 1941, כחלק מהיערכות היישוב להתמודד עם סכנת הפלישה הנאצית לארץ ישראל. במסגרתו הוקמה יחידת מסתערבים ויחידה גרמנית. עם חלוף סכנת הפלישה הופסק שיתוף הפעולה עם הבריטים והפלמ"ח ירד למחתרת.
שייך למדורים:היסטוריה, התיישבות, הגנה וביטחון

פלנקס
******
שייך למדורים:היסטוריה

פק"פ (פאלעסטינישע קאמוניסטישע פארטיי)

מפלגה קומוניסטית שפעלה בארץ ישראל בשנים 1943-1922. המפלגה היתה חברה בקומינטרן, פעלה לפי הוראותיו והתיחסה לציונות בשלילה. בשנת 1943 התפלגו החברים היהודים והערבים למפלגות שונות. בשנת 1948 שבו והתאחדו הפלגים במסגרת מק"י.


שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, ההסתדרות

פרייהייט
תנועת נוער ציונית סוציאליסטית שהוקמה בשנת 1926 בפולין. לתנועה היתה זיקה פוליטית למפלגת 'פועלי ציון צ"ס' במזרח אירופה.
שייך למדורים:היסטוריה, חינוך, תנועות נוער, התיישבות

[ה]פרקציה הדמוקרטית
סיעה בהסתדרות הציונית שפעלה בשנים 1904-1901. דרשה שהתנועה הציונית תפעל בהיקף רחב, תאמץ יסודות עממייים ודמוקרטיים ותפעל בתחומי החינוך והתרבות. אחרי שעקרונותיה התקבלו על דעת הרוב בתנועה הציונית הפסיקה לפעול.
שייך למדורים:היסטוריה, תרבות ואמנות, חינוך

פרשת בייליס
מנדל בייליס, מנהל משרפת לבנים בקייב, הואשם ברצח ילד נוצרי למטרות פולחן. ב-1913 זוכה בייליס מכל אשמה.
שייך למדורים:היסטוריה

פרשת לבון ('הפרשה')
פרשה שהסעירה בתחילת שנות ה-60 את מדינת ישראל. במרכז הפרשה עמדו פנחס לבון, שביקש לטהר את שמו מהאחריות ל'עסק הביש', וראש הממשלה דוד בן-גוריון, שסירב לעשות כן. 'הפרשה' גרמה למחלוקת פוליטית וציבורית חריפה שהובילה לשינויים במפה הפוליטית, להחלשותה של מפא"י ולחילופים בהנהגת המדינה.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

פתיחת ועידת לונדון
השתתפו בה נציגי הממשלה הבריטית, נציגי מדינות ערב, נציגי ערביי א"י ונציגי היישוב היהודי בא"י, בראשותו של ד"ר חיים ויצמן. השיחות בין הערבים ליהודים נערכו בנפרד.
שייך למדורים:היסטוריה

צ"ס - ציונים סוציאליסטים
מפלגת פועלים ציונית סוציאליסטית. הוקמה בשנת 1920 בחרקוב על ידי הפלג הסוציאליסטי ב'צעירי ציון' הרוסים. מפלגות נוספות של 'צעירי ציון' הסוציאליסטים התארגנו במדינות נוספות והקימו מסגרת משותפת בשם 'ברית הפועלים הציונית הסוציאליסטית צעירי ציון'. בשנת 1925 התאחדה הברית עם 'הברית העולמית של פועלי ציון ימין'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

צ'ארטר
כתב זכויות מלכותי המקנה למחזיק בו זכויות מיוחדות.
שייך למדורים:היסטוריה

צה"ל (צבא הגנה לישראל)
צבא מדינת ישראל. הוקם ב-26 במאי 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, והתבסס בראשיתו על ארגון ה'הגנה'. לאחר המלחמה התארגן צה"ל מחדש וניבנה כצבא מקצועי ומודרני.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

[ה]צופים [הסתדרות הצופים העברים בישראל]
הסתדרות חינוכית של נוער בישראל, הפועלת בבתי ספר בקרב תלמידים בגילאים 9- 18. הארגון נוסד ב- 1920 ברוח רעיונו של באדן פאול, מייסד תנועת הצופים העולמית.
שייך למדורים:היסטוריה, חינוך, תנועות נוער

ציונות דתית
זרם בתנועה הציונית. שילב בין פעילות ציונית לאמונה היהודית הדתית.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, התיישבות

ציונות כללית
זרם בציונות, שלא שייך עצמו לסיעות הפוליטיות בהסתדרות הציונית, או לזרמים ייחודיים בציונות.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

ציונות מדינית
זרם בתנועה הציונית, שגרס כי תפקידה העיקרי של ההסתדרות הציונית הנו לפעול באמצעים מדיניים ודיפלומטיים בכדי לקדם את מטרותיה של התנועה הציונית בארץ ישראל. .
שייך למדורים:היסטוריה

ציונות מעשית
זרם בתנועה הציונות, לפי תפיסתו הגשמת מטרותיה של תתאפשר באמצעות פעילות מעשית של עליה והתישבות בארץ ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה

ציונות סוציאליסטית
זרם בתנועה הציונית, שביקש לקשור את הגשמת הרעיון הציוני בארץ ישראל עם רעיונות חברתיים סוציאליסטיים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות

ציונות סינטטית
כינוי לגישה, ששאפה למזג יחדיו את השקפתיהן של הציונות המדינית והציונות המעשית.
שייך למדורים:היסטוריה

ציוני ציון
זרם בתנועה הציונית שדגל בהתישבות יהודית בארץ ישראל בלבד ונאבק בשנים 1905-1903 בתוכנית אוגנדה. בקונגרס הציוני ה-6 התקבלה עמדתם ותכנית אוגכנדה ירדה מעל הפרק.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]ציונים הכלליים
***
שייך למדורים:היסטוריה

צים - חברת השיט הישראלית בע"מ
חברת ספנות ישראלית. הוקמה בשנת 1945 על ידי הסוכנות היהודית, ההסתדרות הכללית ו'חבל ימי לישראל'. בשנת 1959 הצטרפה ממשלת ישראל כשותפה ב'צים'. במהלך השנים עסקה החברה בהובלת נוסעים ומטענים. כיום 'צים' היא מחברות הספנות הגדולות בעולם, מתמחה בהובלת מכולות משא ונמצאת בבעלות פרטית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, הגנה וביטחון, ההסתדרות

צנע [מדיניות הצנע]
מדיניות כלכלית שהונהגה על ידי ממשלת ישראל באפריל 1949 במטרה להתמודד עם האינפלציה והמחסור במטבע חוץ. בתחילה, משרד האספקה והקיצוב בראשות דב יוסף הופקד על ביצוע מדיניות הצנע. באוקטובר 1950 עברה האחריות למשרדי ממשלה האחרים. החל משנת 1952, במקביל לשיפור במצבה הכלכלי של מדינת ישראל צומצמו בהדרגה הקיצוב והפיקוח, עד לביטולם המוחלט בפברואר 1959.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה

צעירי מפא"י
קבוצה שפעלה במפא"י משנות ה-40 ועד שנות ה-60. צעירי מפא"י קראו ליתר דמוקרטיזציה של המפלגה ואימצו את תפיסתו הבטחונית ו'הממלכתית' של בן-גוריון. נסיונם של צעירי מפא"י להשתלב בהנהגת המפלגה נבלם על ידי עסקנים ומנהיגים ותיקים יותר. בשנת 1965 פרשו רבים מהם ממפא"י והשתתפו בהקמת רפ"י.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תנועות נוער

צעירי ציון
תנועת פועלים ציונית סוציאליסטית. ראשיתה באגודות צעירים ציוניות שהוקמו במזרח אירופה בשלהי המאה ה-19. חלק מחבריה עלו ארצה בימי העליה השניה והיו ממייסדי 'הפועל הצעיר'. התנועה השתתפה בהקמת ה'חלוץ' ובעליה השלישית. בשנת 1920 התפלגה התנועה לפלג ימני ושמאלי.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, התיישבות

קבוצה
צורת התיישבות שיתופית שנוסתה לראשונה בתקופת העלייה השנייה. מבוססת על שיוויון, עבודה עצמית, ניהול עצמי, עבודת אדמה, שיתוף ברכוש, בייצור ובצריכה. הקבוצה הראשונה, דגניה, נוסדה בשנת 1910.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, חינוך, התיישבות

קבוצה גדולה
צורה של התישבות שיתופית שיזם שלמה לביא (לבקוביץ') ואשר נוסתה בתקופת העליה השלישית. מבוססת על קיבוץ גדול וגדל, הקולט חברים נוספים באופן מתמיד, הפועל במגוון רחב של תחומים ומספק לעצמו את כל צרכיו. הנסיון לישם דגם התישבותי זה בעין חרוד ובתל יוסף לא הצליח, אולם על בסיסו הוקמו בהמשך ראשוני הקיבוצים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, התיישבות

קואופרטיבים עירוניים
***
שייך למדורים:היסטוריה

קואופרציה
צורת התארגנות כלכלית המבוססת על שיתוף פעולה בייצור או בצריכה, בהסכמה ובשוויון בין כל המשתתפים הן במאמץ והן בהנאה מפירות המאמץ. קואופרציה היא גם תנועה חברתית-כלכלית השואפת לשחרר את חבריה מידי בעלי ההון באמצעות הקמת מפעלים שיתופיים בתחומים שונים: יצור, תעשיה, חקלאות, צריכה, שירותים ועוד.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה

קואופרציה בישראל
הקואופרציה בארץ ישראל התפתחה במקביל להתפתחות היישות הלאומית בארץ. התאגדות קואופרטיבית מודרנית החלה בתחילת המאה ה-20. עם הקמתם של תאים שיתופיים על ידי חלוצי העליה השניה. בהמשך הוקמו קואופרטיבים בתחומים שונים: יצור ושירותים, צרכנות, חקלאות, אשראי, ביטוח ושיכון. התנועה הקואופרטיבית בישראל הגיעה לשיאה בשנותיה הראשונות של המדינה, ומאז החל תהליך של צמצום ונסיגה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

[ה]קואופרציה במרחביה
התיישבות קואופרטיבית במרחביה שהוקמה על בסיס תכניתו שהגה ד"ר פראנץ אופנהיימר. תכנית זו התקבלה בקונגרס הציוני ה-9 כתכנית יסוד של ההסתדרות הציונית להתיישבות חקלאית בארץ ישראל. הניסיון לא צלח והקואופרציה במרחביה פורקה לאחר מלחמת העולם הראשונה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות

קולקטיביות רעיונית
תפיסה רעיונית-חברתית שאפיינה את תנועת 'הקיבוץ הארצי' החל משנות ה-20. התבטאה בחתירה לאחדות רעיונית בכל תחומי החיים, בהתאם להחלטות שהתקבלו בדרכים דמוקרטיות. בשנות ה-60 החלה הקולקטיביות הרעיונית להחלש בהדרגה, עד שנעלמה לחלוטין.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, התיישבות

קומונה הפריסאית
הקומונה הפריסאית (Commune de Paris)- עיריית פאריס. כינוי למרד בן חודשיים שפרץ בעקבות תוצאות מלחמת צרפת-פרוסיה. במהלך מרד פועלי זה הוקם ממשל סוציאליסטי ששלט בפאריס מ-26 במרס (למעשה החל לשלוט כבר מ-18 במרס) עד 30 במאי 1871. ממשל זה דוכא בכוח, על ידי כוחות הצבא הצרפתים, שכונו 'כוחות ורסאי', תוך ניהול מאבק עקוב מדם ברחובות פאריס. רבים מן המורדים הוצאו להורג ואחרים נשפטו בוורסאי.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

קומוניזם
***
שייך למדורים:היסטוריה

קומינטרן
מכונה גם האינטרנציונל השלישי והאינטרנציונל הקומוניסטי. ארגון בינלאומי של מפלגות קומוניסטיות במדינות שונת. נוסד בשנת 1919 ביוזמתו של לנין. פורק בשנת 1943 על ידי סטאלין.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

[ה]קונגרס היהודי העולמי
התאגדות כלל-עולמית של קהילות וארגונים יהודיים, שמטרתה לטפל בצרכים ובאינטרסים של יהודים וקהילות יהודיות בכל העולם.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]קונגרס היהודי-אמריקאי
ארגון הגג של יהודי ארצות הברית, המאגד בתוכו נציגיות של קהילות יהודיות-אמריקאיות מכל רחבי ארצות הברית. מטרת הארגון להגן על האינטרסים היהודים בארצות הברית בפרט ובעולם בכלל עם דגש על שלומה של מדינת ישראל. הארגון פועל להשגת מטרה זו באמצעות ייצוג, חקיקה והפעלת לובי.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]קונגרס הציוני ה-1
הקונגרס הציוני הראשון התכנס בבאזל, שוויץ ב-31-29 באוגוסט 1897. כינוסו ציין את המעבר מהתארגנות במסגרת תנועות של 'חובבי ציון' להתארגנות ציונית פוליטית בהיקף בינלאומי. בנימין הרצל קבע כי בתוכנו ישמש קונגרס זה כ'אסיפה לאומית יהודית'. במסגרתו התקבלה התכנית הציונית הראשונה ונבחר ועד פועל ציוני. ביומנו כתב הרצל: 'בבאזל יסדתי את מדינת היהודים'.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]קונגרס הציוני ה-10
התכנס בבאזל, בשנת 1911. בקונגרס זה התקבלה הגישה הציונית הסינטטית, שילבה בין עקרונות הציונות המדינית לציונות המעשית. אוטו ורבורג נבחר כנשיא ההסתדרות הציונית במקומו של דוד וולפסון. מרכז התנועה הציונית הועבר לברלין.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]קונגרס הציוני ה-11
הקונגרס הציוני האחד עשר התכנס בווינה ב-9-2 בספטמבר 1913 ודן בבעיות ההתיישבות העובדת בארץ ישראל. אוסישקין ווייצמן העלו הצעה להקים אוניברסיטה עברית בירושלים.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]קונגרס הציוני ה-12
הקונגרס הציוני השנים עשר התכנס בקרלסבד, צ'כוסלובקיה ב-14-1 בספטמבר 1921. היה זה הקונגרס הראשון לאחר מלחמת העולם, הצהרת בלפור, כיבוש ארץ ישראל על ידי הבריטים והפרעות ביהודי מזרח אירופה. הדיונים הוקדשו בעיקר להרחבת ההתיישבות בארץ ולהקמת מפעלים בעלי ערך לאומי. במהלכו אושרה ההצעה להקים את 'קרן היסוד'. כן אושרה רכישת אדמות עמק יזרעאל והתיישבות עליהן.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]קונגרס הציוני ה-13
התקיים בקארלסבד, צ'כוסלובקיה, בהשתתפות 331 צירים. וייצמן הציע לצרף לפעילות הציונית את הלא-ציונים במסגרת גוף שייקרא הסוכנות היהודית. ההצעה נדחתה מחשש לטשטוש אופייה העממי-דמוקרטי של התנועה הציונית. בקונגרס הוחלט על הקמתה של אוניברסיטה עברית בירושלים.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]קונגרס הציוני ה-14
התכנס בווינה בהשתתפות 311 צירים. החלטות: כינון מועצת הסוכנות המורחבת לארץ ישראל, שבה יכהנו 150 צירים, מהם 75נציגי ההסתדרות הציונית ו-75 נציגי קיבוצים יהודיים. מכלל נציגי היהדות העולמית הוקצו ליהודי אמריקה 40%. נקבע שקל אחיד (מס אחיד) לכלל הפדרציות והוחלט על עריכת בחירות כלליות לקונגרס הציוני, שבהן ישתתפו משלמי השקלים. נקבע כי ההסתדרות הציונית תהיה אחראית על תקציב החינוך ומוסדות היישוב יתבקשו להשתתף גם במימון התקציב. הקונגרס שלל את תקנות העלייה שפרסם הממשל הבריטי וקרא לביטולן.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]קונגרס הציוני ה-15
התכנס בבאזל בתאריכים 30 באוגוסט-11 בספטמבר 1927. קונגרס זה עמד בצל משבר העלייה הרביעית, מחסור העבודה והמיתון ששרר בארץ ישראל. חלק ניכר מדיוני הקונגרס הוקדש לדיונים בנושא. חיים וייצמן וארתור רופין נשאו נאומים על הדרכים להתמודדות עם המשבר. נמשכו הדיונים על שאלת הרחבת הסוכנות היהודית. נישאו הספדים על אחד העם, מנהיגה האידיאולוגי של הציונות הרוחנית. בבחירות לנשיאות ההסתדרות הציונית העולמית נבחר ויצמן לכהונה נוספת ונחום סוקולוב נבחר שוב לנשיא ההנהלה. נבחרת הנהלה ציונית מצומצמת בירושלים, למאבק במשבר בארץ ישראל. חבריה: פרדריק קיש, הארי סאקר והנרייטה סאלד.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה

[ה]קונגרס הציוני ה-16
התכנס בציריך, שוויץ, בתאריכים 29 ביולי-10 באוגוסט 1929. הקונגרס נערך באווירה אופטימית לאור השיפור במצב הכלכלי בארץ ישראל ותחילתה של העלייה החמישית. הקונגרס אישר את צירופם של מנהיגים יהודים לא ציונים להנהלה הציונית והקמתה של הסוכנות היהודית, למרות התנגדותו של מיעוט בראשות הרביזיוניסטים. החלטה זו שמה קץ לוויכוח שנמשך שבע שנים. חיים וייצמן נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית העולמית ונחום סוקולוב לנשיא ההנהלה הציונית. בתום ישיבות הקונגרס נערך במעמד חגיגי כנס ראשון של הסוכנות היהודית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה

[ה]קונגרס הציוני ה-17
התכנס בבאזל, שוויץ, בתאריכים 30 ביוני - 15 ביולי 1931. עמד בסימן הוויכוח על 'המטרה הסופית' של הציונות בין הרביזיוניסטים לבין אנשי תנועת הפועלים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה

[ה]קונגרס הציוני ה-18
נערך בפראג בתאריכים 21 באוגוסט - 4 בספטמבר 1933. עמד בצלה המאיים של עליית היטלר לשלטון בגרמניה.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

[ה]קונגרס הציוני ה-2
הקונגרס הציוני השני התכנס בבאזל, שוויץ, ב-31-28 באוגוסט 1898, ועסק בעיקר בהחדרת הרעיון הציוני לקהילות היהודים בגולה. בקונגרס הוחלט על הקמת בנק 'אוצר התיישבות היהודים' כזרוע הכספית של ההסתדרות הציונית.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]קונגרס הציוני ה-3
הקונגרס הציוני השלישי התכנס בבאזל ב-15-18 באוגוסט 1899 ועסק בדיונים ב'תכנית באזל' - תכניתו הציונית של תיאודור הרצל.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]קונגרס הציוני ה-4
הקונגרס היהודי הרביעי התכנס בלונדון ב-16-13 באוגוסט 1900. בדיוני הקונגרס נדונו הגירושים ההמוניים של יהודים מרומניה, מצוקתם של הפועלים בארץ ישראל, בעיית המחסור בעבודה והעזיבה הגוברת מהארץ. צ. ה. שפירא הציע לייסד את 'הקרן הקימת לישראל'.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]קונגרס הציוני ה-5
הקונגרס הציוני החמישי התכנס בבאזל ב- 30-26 בדצמבר 1901 והחליט על הקמתה של הקרן הקימת לישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, התיישבות

[ה]קונגרס הציוני ה-6
הקונגרס הציוני השישי התכנס בבאזל ב-23-28 באוגוסט 1903. במוקד הדיונים בקונגרס עמדה 'תוכנית אוגנדה' שהוצעה על ידי בריטניה כחלופה לארץ ישראל. הרצל תמך בתכנית כמפעל הצלה זמני - אותו כינה 'מקלט לילה לעת צרה'. 295 צירים תמכו בקבלת 'תכנית אוגנדה' ו-178 צירים התנגדו לה. הוחלט לשגר משלחת לאוגנדה לבחינת האפשרות ליישם את התוכנית.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]קונגרס הציוני ה-7
הקונגרס היהודי השביעי התכנס בבאזל ב-27 ביולי עד 2 באוגוסט 1905. היה זה הקונגרס הציוני הראשון לאחר מותו של הרצל. דוד וולפסון נבחר לתפקיד נשיא ההסתדרות הציונית העולמית. במסגרת הקונגרס הוחלט על תמיכה בתכנית באזל ושהתנועה הציונית תעסוק אך ורק בפעולות התיישבות הקשורות לארץ ישראל. הטריטוריאליסטים, שתמכו בתכנית אוגנדה, פרשו מן ההסתדרות הציונית.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]קונגרס הציוני ה-8
הקונגרס הציוני השמיני התכנס בהאג, הולנד ב-21-14 באוגוסט 1907. בדיוני הקונגרס הביע חיים וייצמן את תמיכתו ב'ציונות סינטטית', המשלבת בין התיישבות ציונית מעשית בארץ ישראל לבין פעולה ציונית מדינית. בקונגרס הוחלט על הקמתו של המשרד הארצישראלי בראשותו של ד"ר ארתור רופין.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]קונגרס הציוני ה-9
הקונגרס הציוני התשיעי החליט על הקמת יישוב שיתופי קואופרטיבי על פי תכניתו של ד"ר פראנץ אופנהיימר. בהתבסס על החלטה זו הוקמה הקואופרציה במרחביה.
שייך למדורים:היסטוריה, התיישבות

קונגרס וינה
במסגרת הקונגרס נערכו מספר כינוסים מסוף 1814 ועד אמצע 1815 בוינה, בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית באותם ימים. בקונגרס וינה השתתפו נציגי מדינות אירופה המרכזיות, שנלחמו בצבאו של נפוליאון והביסו אותו.
שייך למדורים:היסטוריה

קופות מלווה וחיסכון של העובדים
אגודות שיתופיות שסיפקו שרותי אשראי וחיסכון לפועלים. הקופה הראשונה הוקמה בשנת 1925 ובעקבותיה קמו עשרות קופות נוספות. פעילותן של הקופות הגיעה לשיאה בשנות ה-40. אחרי קום המדינה התקשו הקופות להתחרות בבנקים הגדולים והתמזגו עם בנק הפועלים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

קופת חולים הכללית
נוסדה בשנת 1920 עם הקמתה של ההסתדרות הכללית וסיפקה שירותים רפואיים לחברי ההסתדרות על פי עקרון העזרה ההדדית. היתה למוסד הרפואי הגדול ביותר בישראל וסיפקה מגוון רחב של שירותים רפואיים לחברי ההסתדרות בכל רחבי הארץ. בעקבות 'המהפך' בשנת 1977 נחלש מעמדה של קופת חולים והיא נקלעה למשבר קשה. בשנת 1994 נותק הקשר בין החברות בהסתדרות הכללית לבין החברות בקופת חולים הכללית. בשנת 1999 שונה שמה של הקופה ל'שירותי בריאות כללית'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

קיבוץ [גם: קבוצה גדולה]
התאגדות לשם התיישבות שיתופית על בסיס של עבודה עצמית, שוויון ושיתוף יצרני וצרכני מלא. ראשיתו של הקיבוץ בתקופת העלייה השלישית. מאוחר יותר התאגדו הקיבוצים בתנועות קיבוציות, שנבדלו ביניהן בדגשים חברתיים ופוליטיים: 'הקיבוץ המאוחד', 'הקיבוץ הארצי', 'איחוד הקבוצות והקיבוצים' ('חבר הקבוצות') ו'הקיבוץ הדתי'. בשנת 1979 התאחדו 'איחוד הקבוצות והקיבוצים' ו'הקיבוץ המאוחד' למסגרת קיבוצית משותפת - התק"ם (תנועה קיבוצית משותפת). תהליך האיחוד הורחב בשנת 2000 כאשר 'הקיבוץ הארצי' התאחד עם התק"ם והוקמה התנועה הקיבוצית (תהליכי האיחוד בין שתי התנועות טרם הושלמו במלואם).
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון

[ה]קיבוץ הארצי - השומר הצעיר
תנועה ארצית של קיבוצי 'השומר הצעיר'. נוסדה בשנת 1927 על ידי ארבעה מקיבוצי 'השומר הצעיר'. במהלך השנים הקימה התנועה ברחבי הארץ עשרות קיבוצים, אשר התאפיינו בקולקטיביות רעיונית וביציבות חברתית וכלכלית. בשנת 2000 התאחד 'הקיבוץ הארצי' עם התק"ם והוקמה 'התנועה הקיבוצית'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]קיבוץ הדתי
הארגון הארצי של הקיבוצים הדתיים. נוסד בשנת 1938 על ידי הקבוצות הקשורות לתנועת ה'פועל המזרחי'. 'הקיבוץ הארצי' מקיים קשר הדוק עם תנועת הנוער 'בני עקיבא'. כיום כולל 'הקיבוץ הדתי' 16 קיבוצים ו-3 מושבים שיתופיים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]קיבוץ המאוחד
תנועה קיבוצית ארצית שהוקמה בשנת 1927 על בסיס קיבוץ עין חרוד. 'הקיבוץ המאוחד' היה התנועה הקיבוצית הגדולה ביותר בתקופת הישוב ובשנותיה הראשונות של המדינה ומילא תפקיד מרכזי בחיים הפוליטים, הכלכליים והבטחוניים של הישוב והמדינה. בשנת 1951 התפלג 'הקיבוץ המאוחד' וכשליש מהקיבוצים עברו ל'איחוד הקבוצות והקיבוצים'. בשנת 1980 התאחדו 'הקיבוץ המאוחד' ו'איחוד הקבוצות והקיבוצים' והקימו את התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"ם).
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]קיבוץ המאוחד (הוצאת ספרים)
הוצאת הספרים של תנועת 'הקיבוץ המאוחד'. נוסדה בשנת 1939. הוציאה לאור ספרים ספרים בעלי פן אידיאולוגי שמאלי, ספרי עיון וספרות יפה. בשנת 2001 התמזגה עם הוצאת 'ספרית הפועלים'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות

קיבוץ עין חרוד
התנועה הקיבוצית הארצית הראשונה. בשנת 1923, לאחר פרישתו מ'גדוד העבודה', התפתח עין חרוד לתנועה ארצית בשם 'קיבוץ עין חרוד' אשר כללה פלוגות עבודה וקיבוצים נוספים. התנועה דגלה בקיבוץ פתוח, גדול וגדל, העוסק בחקלאות, בתעשיה, בעבודות ציבוריות ובמשימות לאומיות. בשנת 1927 הקים 'קיבוץ עין חרוד' יחד עם קיבוצי 'החלוץ' את תנועת 'הקיבוץ המאוחד'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

קיבוץ עירוני
קהילה שמקיימת חיי שיתוף בסביבה עירונית. בתקופת היישוב הקימו הגורמים המיישבים קיבוצים עירוניים כחלק ממדיניות ההתיישבות שלהם. ממשנת 1979 הוקמו קיבוצים עירוניים אחדים ביוזמת יוצאי קיבוצים ובוגרי תנועות נוער אשר בקשו לחיות בקהילה שיתופית בישובים עירוניים תוך כדי מעורבות ותרומה לסביבה העירונית.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, התיישבות

קפ"פ (המפלגה הקומוניסטית בפלשתין).
ראו: פק"פ.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

קפא"י (קופת פועלי ארץ ישראל)
קרן שהוקמה בשנת 1910 על ידי מפלגת 'פועלי ציון' במטרה לסייע לעלייתם של פועלים יהודים לארץ ישראל ולתמוך בקליטתם. קפא"י פעלה בתקופת עליה שניה ושלישית ובשנת 1925 הועברה לרשות הסתדרות העובדים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, התיישבות, ההסתדרות

קרן היסוד
הזרוע הכספית של ההסתדרות הציונית העולמית. נוסדה בלונדון בשנת 1920 ועסקה בגיוס כספים מיהודי העולם למימון ההתיישבות בארץ ישראל. בארצות הברית פועלת במסגרת המגבית היהודית המאוחדת.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון

קרן חוסר עבודה
קרן שהוקמה בשנת 1932 על ידי ההסתדרות הכללית ומומנה בכספי חברי ההסתדרות. בתקופות של משבר כלכלי סיפקה הקרן מקומות עבודה וסייעה למובטלים. לאחר קום המדינה הופסקה פעילות הקרן ומרבית תפקידיה הועברו ל'משען'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

קרן קיימת לישראל (קק"ל)
קרן של ההסתדרות הציונית העולמית שהוקמה בשנת 1901 במטרה לרכוש אדמות בארץ ישראל ולהכשירן להתישבות. פעילותה של הקרן מומנה באמצעות תרומות של יהודי העולם. הקרן עסקה במהלך השנים ברכישת קרקעות והכשרתן, בנטיעת יערות וטיפוחם, בסלילת דרכים, במפעלי פיתוח, במפעלי תיירות, בחינוך והסברה ועוד.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, חינוך, התיישבות

רביזיוניסטים [התנועה הרביזיוניסטית]
תנועה פוליטית שהוקמה על ידי זאב ז'בוטינסקי. הרביזיוניסטים דרשו מן התנועה הציונית להצהיר באופן ברור שמטרת הציונות היא להקים מדינה יהודית משני עברי הירדן ולתבוע מממשלת בריטניה ליישם באופן מיידי את הצהרת בלפור.
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]רועה
קבוצה מאנשי 'השומר' שהתארגנה בשנת 1913 במטרה לכבוש את ענף המרעה. אחרי שעברו הכשרה עבדו חברי הקבוצה ברעיית צאן בישובי הגליל. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התפזרה הקבוצה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, הגנה וביטחון

ריאליזם סוציאליסטי [באמנות]
מונח בתחום האומנות החזותית המציין את הסגנון האמנותי הרשמי בברית המועצות בתקופת שלטונו של סטאלין.
שייך למדורים:היסטוריה

רסקו
חברה להתישבות חקלאית ועירונית. נוסדה בשנת 1944 על ידי הסוכנות היהודית במטרה לבצע מפעלי התישבות ושיכון עבור אנשי המעמד הבינוני. החברה הקימה עשרות שכונות מגורים וישובים כפריים. בשנות ה-50 הפכה 'רסקו' לחברה ציבורית. בשנת 1990 נמכרה 'רסקו' לחברת 'ישרס'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, התיישבות

רפ"י - רשימת פועלי ארץ ישראל
מפלגה שהוקמה ביוני 1965 על ידי דוד בן-גוריון ותומכיו במפא"י בעקבות דחיית דרישתו של בן-גוריון לחקירה נוספת של 'פרשת לבון' והקמת 'המערך לאחדות פועלי ישראל'. בינואר 1968 התאחדו מפא"י, 'אחדות העבודה-פועלי ציון' וחלק מחברי רפ"י והקימו את 'מפלגת העבודה הישראלית'. בן-גוריון וחלק מחברי רפ"י לא הצטרפו לאיחוד והקימו את 'הרשימה הממלכתית'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

רק"ח (רשימה קומוניסטית חדשה)
מפלגה קומוניסטית שהוקמה בשנת 1964 על ידי פלג שפרש ממק"י. המפלגה שמרה על נאמנות מוחלטת לברית המועצות עד להתפרקותה דשל המעצמה בשנת 1991. בשנת 1977 הקימה המפלגה יחד עם 'הפנתרים השחורים' את חד"ש ומאז היא מתמודדת בבחירות לכנסת במסגרת זו. בשנת 1989 חזרה המפלגה לשם מק"י.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תנועות נוער, ההסתדרות

[ה]רשימה הממלכתית
מפלגה שהוקמה בשנת 1968 על ידי דוד בן-גוריון וחלק מחברי רפ"י אשר סירבו להצטרף למפלגת העבודה. המפלגה השתתפה בבחירות לכנסת ה-7 ולוועידת ההסתדרות ה-11. במהלך הקדנציה פרש בן-גוריון מהמפלגה וחלק מהחברים עברו למפלגת העבודה. בשנת 1973 נמנתה הרשימה הממלכתית עם המפלגות שייסדו את 'הליכוד'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, ההסתדרות

שארית הפליטה
כינוי לשארית העם היהודי אשר נותרה לאחר השואה במלחמת העולם השניה. לאחר המלחמה החלו שליחים מארץ ישראל ואנשי הבריגדה היהודית לארגן את שארית הפליטה לעלות לארץ ישראל (במסגרת מפעלי הבריחה וההעפלה). לדרישה של שארית הפליטה לפתוח את שערי ארץ ישראל לעלית יהודים היתה השפעה רבה בדיונים על עתיד ארץ ישראל והקמת מדינת ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, חינוך, תנועות נוער, הגנה וביטחון

[ה]שבת השחורה
כינוי לשבת ה-29 ביוני 1946, שבה ערכו הבריטים מבצע רחב היקף נגד פעילות תנועת המרי העברי. במסגרת המבצע נערכו חיפושים בעשרות ישובים אחר נשק בלתי חוקי, הוחרמו מסמכים במוסדות ציבוריים ונאסרו אלפי אנשים, בהם כמה מראשי הישוב היהודי. בעקבות אירועי 'השבת השחורה' החליטה הנהלת הסוכנות על הפסקת הפעולות של תנועת המרי.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

שוויון
*****
שייך למדורים:היסטוריה

[ה]שומר
ארגון שומרים יהודיים שפעל בארץ ישראל בשנים 1920-1909. נוסד על ידי אנשי העליה השניה חברי הארגון החשאי 'בר-גיורא'. חברי הארגון עסקו בשמירה על המושבות והקימו כפרי שומרים. בשנת 1920 פורק ארגון 'השומר' ובמקומו הוקם ארגון ה'הגנה'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

[ה]שומר הצעיר [מפלגה] - מפלגת פועלים השומר הצעיר
מפלגה שהוקמה בפברואר 1946 כמסגרת משותפת של 'הקיבוץ הארצי' ושל 'הליגה הסוציאליסטית'. בינואר 1948 התאחדה המפלגה עם 'לאחדות העבודה-פועלי ציון' במסגרת מפ"ם.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, התיישבות

[ה]שומר הצעיר [תנועת]
הסתדרות נוער ציונית סוציאליסטית המחנכת להגשמה אישית חלוצית בארץ ישראל. נוסדה בגאליציה ובפולין בשנים 1914-1913 וכללה את הסתדרות הצופים 'השומר הצעיר' וקבוצות של 'צעירי ציון'. בשנת 1916 התאחדו התנועות לתנועה אחת בשם 'השומר הצעיר'. תנועה זו פיתחה שיטה חינוכית ייחודית שמיזגה בתוכה תרבות נוער צופית, חזרה לטבע ושאיפה ליצירת שילוב בין ציונות לסוציאליזם, תוך הגשמה אישית.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תנועות נוער, התיישבות

שח"ל (שירות חלוצי לישראל)
גוף שהקימה מפא"י ביוזמתו של בן-גוריון ואשר נועד לשנות את האוירה ההתנדבותית בארץ ולבצע משימות חלוציות. רובם של מתנדבי השח"ל שירתו בישובי העולים ומיעוטם התישבו בנגב ואזור אילת. היקף ההתנדבות לשח"ל היה נמוך בהרבה מהציפיות והפעילות באזור אילת גרמה לגרעונות כבדים. בשנת 1954 הוחלט במפא"י לפרק את שח"ל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, חינוך, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

שי"ח (שמאל ישראלי חדש)
תנועה שמאל חוץ פרלמנטרית שהוקמה בשנת 1968. חברי התנועה היו אנשי אקדמיה וחברים מקיבוצי 'השומר הארצי'. בשנת 1973 הפסיקה התנועה לפעול. חלק מחבריה הצטרפו ל'תכלת-אדום' וחלק הקימו את 'חזית השמאל'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון

שיכון עובדים בע"מ
חברת השיכון המרכזית של הסתדרות העובדים הכללית וחברת השיכון הציבורי הגדולה בישראל. הוקמה בשנת 1955 בעקבות מיזוגן של חברות השיכון ההסתדרותיות 'שיכון' ו'נווה עובד'. בשנת 1989 התמזגה החברה עם 'סולל בונה' במסגרת 'שיכון ובינוי בע"מ'. בשנת 1996 נמכר חלקה של ההסתדרות בבעלות על 'שיכון ובינוי' לעובדי החברה ולקבוצת משקיעים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

שכונות עובדים
שכונות שנבנו עבור פועלים ביוזמת ההסתדרות הכללית. השכונות הוקמו במטרה לשחרר את הפועל העירוני מנטל שכר הדירה הגבוה, לשפר את תנאי המחיה שלו וליצור בשיכונים הווי פועלי-הסתדרותי.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, ההסתדרות

של"י (מחנה של"י)
מפלגת שמאל שהוקמה בשנת 1977 על ידי חברים מהתנועות 'מוקד', מר"י, 'ברית השמאל הציוני הסוציאליסטי' ו'הפנתרים השחורים'. שמה הוא ראשי תיבות של שלום לישראל ושוויון לישראל. בשנת 1977 השתתפה המפלגה בבחירות לכנסת ה-9 ולהסתדרות הכללית. בשנת 1981 המפלגה לא עברה את אחוז החסימה בבחירות לכנסת ה-10 והתפרקה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

תוכנית אוגנדה
תכניתו של הרצל ליישב יהודים במושבה הבריטית אוגנדה. התוכנית עוררה התנגדות גדולה בתנועה הציונית ולאחר שנתיים של מאבקים הורדה מסדר היום.
שייך למדורים:היסטוריה

תוכנית באזל
תכנית הפעולה של ההסתדרות הציונית העולמית. התקבלה ב-31 באוגוסט 1897 בקונגרס הציוני הראשון בבאזל.
שייך למדורים:היסטוריה

תוכנית בילטמור
התקבלה במסגרת ועידה כללית של ציוני אמריקה שהתכנסה ב-9-11.5.1942, במלון בילטמור בניו יורק. במסגרת הוועידה הוצהר כי התנועה הציונית חותרת להקים 'קומונוולת' יהודי (קהילייה) בארץ ישראל.
שייך למדורים:היסטוריה

תורה ועבודה
כינוי לאידיאולוגיה המנחה את תנועת 'הפועל המזרחי' מאז הקמתה. התנועה משלבת אורח חיים של קיום תורה ומצוות יחד עם פעילות מעשית לבנין האומה והארץ. בשנת 1925 הקימה 'הפועל המזרחי' יחד עם 'צעירי המזרחי' מסגרת עולמית בשם 'הברית העולמית של תנועת תורה ועבודה'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות, תנועות נוער

תחום המושב
אזור ברוסיה הצארית שבו הותר ליהודים להתגורר ולעבוד. הגבולות של תחום המושב עברו מספר שינויים במהלך השנים. אחרי נפילת השלטון הצארי בשנת 1917 בוטל תחום המושב.
שייך למדורים:היסטוריה

תיעוש אזורי פיתוח בע"מ
קונצרן שהוקם בשנת 1958 כשותפות של הממשלה וההסתדרות הכללית במטרה לפעול לתיעוש אזורי הפיתוח. בשנת 1967 עברה מלוא הבעלות לידי חברת העובדים.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, ההסתדרות

תכלת-אדום
תנועה קטנה של אנשי שמאל שהוקמה בשנת 1973. לקראת הבחירות לכנסת ה-8 הקימה התנועה יחד עם מק"י רשימה משותפת בשם 'מוקד'.
שייך למדורים:היסטוריה, בריאות ורווחה, מפלגות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

תכנית החלוקה
ראו: חלוקת הארץ (תכניות)
שייך למדורים:היסטוריה

תל-חי
אתר בגליל העליון שהיה לסמל ולמופת בעקבות קרב שהתנהל במקום בי"א באדר תר"ף ובו עמדו בגבורה קומץ מגינים בראשות יוסף טרומפלדור בהתקפה קשה של פורעים ערבים.
שייך למדורים:היסטוריה, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון

תנובה
נוסדה בשנת 1926 כמפעל קואופרטיבי של ההתישבות העובדת לצורך עיבוד ושיווק תוצרת חקלאית. יותר מ-600 ישובים חקלאיים ומאות משקים חקלאיים היו קשורים ל'תנובה' והשתמשו בשירותיה. במהלך השנים יצרה ושיווקה תנובה בהיקף רחב מגוון של מוצרים חקלאיים והיתה לקונצרן המזון הגדול בישראל. בשנת 1999 החל תהליך הפרטתה של תנובה. בשנת 2007 הוחלט על מכירתה לקרן 'אייפקס'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, התיישבות, ההסתדרות

[ה]תנועה המאוחדת
תנועת נוער לומד ישראלית. הוקמה בשנת 1945 בעקבות אחודם של 'גורדוניה-מכבי צעיר' ופלג מ'המחנות העולים'. בשנת 1954 התאחדה התנועה עם תנועת 'הבונים' הבינלאומית. בשנת 1959 התאחדה 'הבונים-התנועה המאוחדת' עם 'הנוער העובד' במסגרת תנועת 'הנוער העובד והלומד'. בוגרי התנועה שירתו בפלמ"ח ובנח"ל, הקימו קיבוצים חדשים והשלימו קיבוצים קיימים.
שייך למדורים:היסטוריה, תנועות נוער, התיישבות, הגנה וביטחון

[ה]תנועה הקיבוצית
הוקמה רישמית בשנת 2000 עם ההכרזה על מיזוגם של התק"ם ו'הקיבוץ הארצי'. לאחר ההכרזה החל תהליך הדרגתי של מיזוג המחלקות, האגפים והתאגידים הנפרדים של התנועות.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות

[ה]תנועה לאחדות העבודה
מפלגה ציונית סוציאליסטית שהוקמה בשנת 1944 על ידי אנשי סיעה ב' לאחר פרישתם ממפא"י. הונהגה על ידי יצחק טבנקין ופעילותה התבססה בעיקר על חברי 'הקיבוץ המאוחד'. בשנת 1946 התאחדה עם 'פועלי ציון שמאל' והקימה את 'לאחדות העבודה-פועלי ציון'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון, ההסתדרות

תנועת המושבים - תנועת מושבי העובדים בישראל
מסגרת ארגונית-כלכלית-חברתית המאגדת את רוב המושבים בישראל. הוקמה בשנת 1925 והחלה לפעול בשנת 1933. הקימה מוסדות כלכליים, חינוכיים וחברתיים המשרתים את ישובי התנועה.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, מפלגות, התיישבות, הגנה וביטחון

תנועת המרי העברי
מסגרת משותפת של ה'הגנה', האצ"ל והלח"י שהוקמה באוקטובר 1945 במטרה לתאם את המאבק המזויין בשלטון הבריטי בארץ ישראל. פעילותה כללה בעיקר התקפות על מתקני צבא, משטרה ותשתית של ממשלת המנדט. התפרקה בעקבות פיצוץ אגף במלון 'המלך דוד' בירושלים בידי האצ"ל ביולי 1946.
שייך למדורים:היסטוריה, הגנה וביטחון

תנועת הנשים הסופרג'יסטיות
אמילין פנקהרסט הקימה את 'האיגוד החברתי-פוליטי של הנשים' בבריטניה. מטרתו העיקרית היתה השגת לגיטימציה להענקת זכות בחירה שווה לנשים.
שייך למדורים:היסטוריה, פועלות ונשים

תנועת העבודה הציונית העולמית
המסגרת העולמית של מפלגת העבודה הישראלית וסניפיה בחו"ל. באמצעותה פועלת המפלגה בהסתדרות הציונית העולמית. התנועה נוסדה בעקבות הקמתה של מפלגת העבודה הישראלית בינואר 1968, ובמסגרתה התאחדו מפלגות 'האיחוד העולמי' ו'הברית העולמית של אחדות העבודה-פועלי ציון'.
שייך למדורים:היסטוריה, מפלגות

תנועת הפועלות
שם כולל למסגרות וארגונים של חברות ההסתדרות הכללית. תנועת הפועלות הוקמה בשנת 1921 ופעלה כמוסד אוטונומי במסגרת ההסתדרות. תנועת הפועלות פעלה לשיפור מעמדן של הנשים בתנועת הפועלים ובכלל, לקידום האינטרסים שלהן ולשיפור תנאי העבודה שלהן. מועצת הפועלות הקימה גם שירותי רווחה לנשים עובדות ולעקרות בית. בשנת 1976 הוחלף שמה של תנועת הפועלות ל'נעמת'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, פועלות ונשים, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, התיישבות, ההסתדרות

תעש (תעשיה צבאית)
תעשיית הנשק של ה'הגנה' ולאחר מכן של צה"ל. בשנות ה-20 החל יצור כלי נשק ותחמושת עבור כוחות ה'הגנה'. בשנת 1933 הוקם התעש, ומאז ועד מלחמת עצמאות הוקמו בתי מלאכה ומפעלים ברחבי הארץ, אשר ייצרו נשק ותחמושת במגוון ובהיקף שהלכו והתרחבו. לאחר קום המדינה היה התעש לזרוע היצור הבטחוני העיקרית של המדינה וצה"ל.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, הגנה וביטחון

תק"ם (התנועה הקיבוצית המאוחדת)
תנועה קיבוצית ארצית שהוקמה בשנת 1980 עם איחודם של 'הקיבוץ המאוחד' ו'איחוד הקבוצות והקיבוצים'. היוותה מסגרת ארגונית ופוליטית עבור רוב הקיבוצים בארץ. בשנת 2000 החל תהליך של איחוד התק"ם עם 'הקיבוץ הארצי' והקמתה של 'התנועה הקיבוצית'.
שייך למדורים:היסטוריה, משק וקואופרציה, בריאות ורווחה, מפלגות, תרבות ואמנות, חינוך, תנועות נוער, התיישבות

תקופת המאבק (של היישוב היהודי בארץ ישראל בשנים 1947-1939)
'הספר הלבן' שפרסמה בריטניה בשנת 1939 סימן שינוי במדיניותה כלפי התנועה הציונית והישוב בארץ ישראל, בתגובה פתח הישוב היהודי בארץ ישראל במאבק נגד המדיניות הבריטית, אשר התנהל בארבעה תחומים עיקריים: העפלה, התישבות, הצטיידות בנשק, פגיעה במוסדות ממשלת המנדט. בעקבות מאבקו של הישוב החליטה ממשלת בריטניה להעביר את בעית ארץ ישראל לאחריותו של האו"ם.
שייך למדורים:היסטוריה, התיישבות, הגנה וביטחון

תרבות וחינוך (הוצאת ספרים)
***
שייך למדורים:היסטוריה

מאגר: מושגים (407/412)