Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר ההסתדרות



התאגדויות פועלים לפני הקמת ההסתדרות

הפרק עוסק במאפייניה של התאגדות הפועלים היהודיים בארץ בשנים שקדמו להקמתה של הסתדרות העובדים הכללית.
יעדי ההתאגדות הפועלית


בבסיסה של ההתאגדות הפועלית בארץ עמדה תפיסה חברתית אותה נהוג לכנות 'סוציאליזם קונסטרוקטיבי'. על-פי גישה זו נועד לפועל העברי תפקיד מעשי מכריע בבניין הבית הלאומי בארץ. התומכים בהשקפה זו האמינו כי ניתן לשלב בין הפעולה הלאומית לפעולה החברתית הסוציאליסטית.

התמודדותה של תנועת הפועלים בשאלה כיצד ניתן יהיה ליצור משק כלכלי עצמאי בארץ על בסיס חברתי חדש, שוויוני ולא נצלני, החלה עוד בתקופת העליה השניה . בשלב זה התארגנו הפועלים על בסיס מקומי ואחר-כך אזורי, במטרה לקדם יעדים כלכליים וחברתיים בהם האמינו:

  • מאבק לעבודה עברית - מאבק זה, שכשל, נועד לקדם העסקת פועלים יהודים על-ידי מעסקים יהודים , במקום העסקתם של פועלים מקומיים ערבים, שהיתה מקובלת עד אז.
  • התיישבות עצמית - כישלון המאבק לעבודה עברית עודד את ציבור הפועלים למציאת פתרונות העסקה עצמיים , בהם פניה הדרגתית להתישבות עצמית ולהקמת משקים חקלאיים שיתופיים, על-פי מודלים התיישבותיים שונים - הקבוצה הקטנה (1910), הקואופרציה במרחביה (1911) ו- מושבי עובדים (1908).
  • הקמת קואופרטיבים עירוניים הראשונים ,
  • הקמת הסתדרויות החקלאיות : ביהודה, בגליל (1911) ובשומרון ;
  • הקמת מערכת כספית - הקפא"י - קופת פועלי ארץ ישראל (1912), במטרה לסייע לפועלים על-ידי יצירת קופות הלוואה,
  • איתור מקומות עבודה - המשרד לעבודות ציבוריות,
  • עזרה הדדית בין פועלים - הקמת קופות החולים ודאגה לעזרה רפואית הדדית בין הפועלים;
  • הקמה ראשונית של מערכת משקית ארצית - הקמת 'המשביר' (1916) על בסיס מניות חברים כדי לאפשר קניית תבואות במחירים נמוכים ומכירתם במחירים מוזלים לציבור הפועלים.

בתקופת העליה השלישית, ובהמשך בעליה הרביעית, עוצבו הכלים הארגוניים, הכלכליים, ההתיישבותיים והחברתיים של תנועת העבודה:
עם הקמתה של ההסתדרות הכללית , החלה תנועת הפועלים להקים מנגנון ארצי וולונטרי שהקיף וניהל את מכלול המערכות הארגוניות להן נזקק ציבור הפועלים בארץ:

  • הוקמה מערכת משקית הסתדרותית במסגרת חברת העובדים,
  • נוצרו מסגרות התיישבותיות ארציות של קיבוצים, קבוצות ומושבים, שהשתייכו כולם להסתדרות הכללית.
  • הוקמה תנועת הפועלות והחלה להתבסס כאירגון ארצי,
  • נוסדו מסגרות רווחה משותפות, כגון קופת חולים,
  • והוקם אירגון הגנה ארצי, ה'הגנה'.


מפעלים אלו נוצקו על בסיס של רעיונות חברתיים, אך עוצבו לכלל מערכת ארגונית בהדרגה, תוך התנסות מעשית בתנאי הסביבה, הכלכלה והחברה של אותה עת.


התאגדויות פועלים בעליה הראשונה


הנסיונות הראשונים לארגון פועלים, בעיקר בני נוער ופועלים חסרי רכוש מקרב העולים בעליה הראשונה, היו מצומצמים ולא האריכו ימים. האגודה הראשונה שקמה היתה 'אגודת הפועלים' בראשון לציון, בשנת 1887, שהוקמה במטרה לחפש עבודה לפועלים, לסייע למחוסרי עבודה ולהקים בעבורם מטבח משותף. אגודה זו הפסיקה לפעול בעקבות העימותים בין האיכרים ופקידות הברון שהסתיימו באיסור על קיומן של חבורות ואגודות במושבות.

בשנת 1891 הוקמה ברחובות 'אגודת העשרות' (שכונתה גם 'אגודת אחים') שנועדה לפעול הן כמסגרת רעיונית והן כמסגרת לרכישת אדמות להתיישבות פועלית. כמו כן הקימה האגודה מטבח פועלים ודאגה לשמירה במושבה. כעבור שנה התפרקה האגודה.

אגודת 'הארץ והעבודה' הוקמה באותה שנה על ידי מאיר דיזנגוף ואהרון אייזנברג במטרה לאפשר לפועלים חסרי רכוש להתיישב כאיכרים זעירים בסמוך למושבות הקיימות. פעילותה של האגודה נפסקה לאחר זמן קצר בשל היעדר מימון ותמיכה.

ציבור הפועלים בעליה הראשונה לא היה מאוגד. יתר על כן, הוא לא ראה את עצמו כתנועה פועלית, בעלת מטרות משל עצמה ויעדים משותפים. פועלים אלו ראו בעצם היותם פועלים שלב ראשון בחתירתם להתיישבות חקלאית עצמאית. נסיונות התאגדות שלהם, כמו גם הקמתה של 'הסתדרות הפועלים' בשנת 1896, נועדו בעיקרם להגן על זכויותיהם כשכירים, לאפשר להם להתארגן במסגרת של מטבחים משותפים בכדי להוזיל את עלות מחייתם, לסייע באיתור מקומות עבודה ולעיתים גם לקדם את שאיפתם להתיישב במסגרת של איכרות זעירה.

עם זאת, התוו הנסיונות הללו כיוונים ראשונים לעתיד: הרצון להתיישב ולהתפרנס מעבודה חקלאית; הנסיונות, שכשלו אמנם, לקיים מערכת שיתופית ולו זמנית; הנסיונות לעמוד על זכויותיהם של הפועלים היהודיים - כל אלה זכו להמשך ולהרחבה בעליות הבאות, במסגרת תנועת העבודה.

התאגדויות פועלים בעלייה השניה



בתקופת העליה השניה החל ציבור הפועלים האצישראלי ליצור לעצמו מסגרות וולונטריות שנועדו לספק, בתנאי הזמן מענה ולו חלקי למכלול ענייניו.
פועלי העליה השניה התאגדו  בשלושה  אופנים:

  • התאגדות פועלים במסגרות פוליטיות - מפלגות הפועלים, שהוקמו בתחילה פעלו גם כמסגרות ארגוניות המקיימות בתוכן משרד לחיפוש עבודה, מערכת של עזרה הדדית (קופות חולים, מטבחי פועלים) וגם כמערכות חברתית-תרבותית. התאגדותם הפוליטית של הפועלים לא פסקה עם הקמתן של ההסתדרויות האזוריות ואף לא עם הקמתה של ההסתדרות הכללית, בה יוצגו הפלגים הפוליטיים השונים בהתאם לכוחם היחסי .

עוד על ההתארגנות הפוליטית בתנועת העבודה - ראו באתר הנושאי 'מפלגות הפועלים'


  • התאגדות פועלים מקצועית מקומית ואזורית - ראשית ההתארגנות הפועלית החלה במסגרות מקומיות, של אגודות מקצועיות, שהיוו , מבחינות רבות המשך להתארגנויות דומות בתקופת העליה הראשונה. בהמשך הקימו פועלי העליה השניה הסתדרויות חקלאיות אזוריות. הסתדרויות אלו נטלו על עצמן חלק מן התפקידים האירגוניים בהן עסקו עד אז מפלגות הפועלים והחלו למלא אותם על בסיס אזורי ולא מפלגתי. על הרקע ההיסטורי להקמתן של הסתדרויות הפועלים המקומיות: החורש (1909-1907) ו'לגיון העבודה' (1910-1909), ומאוחר יותר להקמתן של ההסתדרויות האיזוריות: הסתדרות פועלי יהודה, הסתדרות פועלי הגליל והסתדרות פועלי השומרון.
על התאגדויות הפועלים המקומיות והאיזוריות - ראו באתר הנושאי 'תולדות התנועה'

  • התאגדות פועלים לצורכי ביטחון - פועלי העליה השניה התאגדו במסגרות מצומצמות לצורכי הגנה. במסגרת זו הוקם ארגון 'בר גיורא' ואחריו ארגון 'השומר' ארגונים אלו הוקמו כמערכות סגורות ואליטריות, אך ראו בעצמם גרעין ראשון של כח יהודי שנועד לפעול למען כלל הישוב. התארגנותם הביטחונית של הפועלים במסגרות הללו ומאוחר יותר גם במסגרת גדוד העבודה פסקה באופן רשמי עם הקמתו של ארגון ה'הגנה' במסגרת 'אחדות העבודה'. עם הקמתה של ההסתדרות הכללית הוכפפה ה'הגנה' בתחילה למרותה ובהמשך למרותה של הסוכנות היהודית.
להרחבה בנושא הגנה ובטחון בתנועת העבודה - ראו באתר הנושאי 'הגנה וביטחון'.



חזור לראש הדף | הדפס דף זה | חזרה לדף קודם | חזרה לעמוד הבית |