Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר ההסתדרות



מבוא - ייחוד ויעוד

הפרק עוסק בייחודה של תנועת העבודה הישראלית ושל הסתדרות העובדים הכללית בתוכה.
ייחודה של תנועת העבודה הארץ-ישראלית

רקע צמיחתה של תנועת העבודה הישראלית שונה מרקע הקמתן של תנועות הפועלים האחרות בעולם.
בארצות אלו החל תהליך יצירתו של הפרולטריון העירוני בעקבות התפתחות הכלכלה והכנסתן של שיטות ניהול וייצור קפיטליסטיות שהביאו לתהליך התרוששות האיכרים ובעלי המלאכה הזעירים. אוכלוסייה זו הפכה בהדרגה לשכבת פועלים חסרי רכוש, שהועסקו בתעשייה, בייצור ובענפי שירות בתנאים של ניצול מחפיר, שכלל: שעות עבודה ארוכות, שכר נמוך, עבודה קבלנית, תנאי העסקה גרועים וכן עבודת נשים וילדים.

השלב הראשון בהתארגנותן של תנועות הפועלים בעולם כלל התקוממויות ספונטניות, שביתות פתע, שנענו בתגובות משטרתיות אלימות והסתיימו על-פי רוב בכישלון הפועלים.

בשלב השני החלו הפועלים לפעול במשותף במסגרות ארגון מקצועיות. מסגרות אלו הקימו עבור חבריהן קופות שביתה, קופות עזרה הדדית, קופות חולים ומערכת ארגונית, שאפשרה לקיים שביתות מתואמות ומאורגנות באופן יעיל יותר, במטרה להיטיב את תנאי העסקתם של הפועלים, לקצר את שעות עבודתם, להעלות את שכרם ועוד.

בשלב השלישי החלו תנועות הפועלים בהתארגנות פוליטית ומדינית. במסגרת זו קמו באירופה ובארצות הברית מפלגות פועלים, שהונהגו על-ידי נציגי פועלים ואינטליגנציה סוציאליסטית במטרה להיאבק על זכויות הפועלים: זכות הצבעה לפועלים, שינוי שיטת המסים לטובת המעמדות הנמוכים, והנהגת ביטוח סוציאלי ממשלתי. כמטרה רחוקה שאפו רבות מן המפלגות הללו להעביר את כוחות הייצור ואת הבעלות על המשאבים הטבעיים לרשות החברה כולה.

ייחודה של תנועת העבודה הישראלית:

  • מקור הצמיחה: מקור צמיחתה של תנועת העבודה הארצישראלית לא היה מקרב שכבת הפועלים, כי אם מתוך קבוצות בני נוער, שהשתייכו ברובם למעמד הבינוני הנמוך בארצות מוצאם.
  • רעיון העבודה: תנועות הפועלים בעולם לא עסקו בטיפוח רעיון העבודה, עבודת הכפיים, הצורך בעבודת האדמה ובעבודה עצמית. עבור רבים היתה עבודת הכפיים חלק ממציאות חייהם או עברם. עבור מרבית פועלי העליות הראשונות, שחונכו על ברכי תנועת ההשכלה, היתה עבודת הכפיים בבחינת ערך נשאף, במציאות בה רחקו תחומי התעסוקה של המוני היהודים מעבודת האדמה. ערך זה הוגדר כשני בחשיבותו על-ידי תנועת ההשכלה, לצד הצורך בהקניית חינוך חדש והשכלה להמוני העם היהודי וקריאה ללימוד שפות מודרניות ומדעים. תנועת 'חיבת ציון' ואחריה הציונות ותנועת העבודה ראו בערך העבודה ערך מרכזי. כלומר: תנועת העבודה הציבה לעצמה מטרה לחנך לרעיון העבודה ולהביא ליצירתו של מעמד פועלים יהודים בארץ ישראל. מכאן נגזר המונח 'כיבוש העבודה' – שעיקרו – כיבוש עצמי לעבודה, כלומר, חינוך עצמי במטרה להיות לעובד כפיים ולעובד המעבד את אדמתו בעצמו.
    על כן, דומה כי נכון יותר ואף מדויק לכנות את תנועת העבודה הישראלית 'תנועת עבודה' ולא 'תנועת פועלים'. שכן כינוי זה משקף ביתר בהירות את מקורות צמיחתה ודרכי התפתחותה הייחודיים של התנועה בארץ ישראל.
  • תנועה ולא ארגון פועלי מקצועי: השם 'תנועת העבודה' מצביע  על הבדל נוסף שהתקיים בין 'תנועת העבודה' לבין תנועת ה'בונד' היהודית: זו האחרונה ראתה כעיקר מרכזי בפעילותה את הצורך לארגן את ציבור הפועלים היהודי, אך התעלמה למעשה מן הציבור היהודי הזעיר בורגני, שאליו השתייכו מרבית יהודי הגולה. תנועת העבודה ראתה את עיקר תפקידה בפעילות בין בני הנוער מן המעמד הבינוני, שמבחינה כלכלית נותרו ללא מקורות פרנסה מספקים וקראה להם לעבור לחיי עבודה.
  • תנועה לאומית, הקשורה בהגירת המונים ובעליה: ראשית צמיחתן של תנועות הפועלים בעולם נקשרה בארצם של הפועלים עצמם. יתר על-כן, ציבור זה לא שש לקלוט לתוכו מהגרים דלי אמצעים מחשש למעמדם של הפועלים המקומיים. תנועת העבודה הישראלית שאפה להגירת המונים לארץ ישראל. היא לא הסתפקה בעליה סטיכית אלא השקיעה מאמצים רבים להגברת עליתם של רבים ולטיפוח רצונם לחבור לתנועת העבודה בארץ, במטרה להקים בה חברה יהודית חדשה. כלומר, השאיפות הלאומיות הציוניות הוחזקו על-ידי תנועת העבודה כערכים מכוננים לצד הרעיונות החברתיים בהם האמינה.
  • תנועת התיישבות חקלאית: כיוון ההתפתחות הכללית של תנועות הפועלים בעולם המערבי התאפיין במעבר המונים מן הכפר לעיר ובריכוזם בערי התעשייה הגדולות, שבהן הפכו בהדרגה לפרולטריון. תנועת העבודה הישראלית, כחלק מן התנועה הציונית בכללה, קראה למעבר מן העיר לכפר. ההתיישבות הכפרית, שבארצות אחרות נחשבה כמסמלת את השמרנות, היתה למרכז פעילותה של תנועת העבודה בראשיתה. ההתיישבות החקלאית מילאה תפקיד מרכזי בארגונה של התנועה, וביצירתם של התיישבויות שיתופיות-חקלאיות, כדרך של הגשמה אישית שהוגדרה כ'סוציאליזם קונסטרוקטיבי'.
  • תפקידיה החברתיים והציבוריים של תנועת העבודה: תנועת העבודה הישראלית נבדלה מתנועות הפועלים בארצות אחרות בכך שלקחה על עצמה למלא תפקידים שבארצות אחרות הוטלו על המדינה. בתקופת היישוב נבעה חלק מן הפעילות הזו מצורך ממשי לענות על היעדר מעורבות שילטונית מספקת. כך בימי השלטון התורכי הוקם ארגון 'השומר', הוקמה קופת חולים של הפועלים וכן הוקמו המוסדות הראשונים לעזרה הדדית.

    בנוסף פעל גם הרצון הלאומי לשמור על אוטונומיה ועל עצמאות היישוב המתחדש ולהתחיל בהקמת התשתית הארגונית שתבטיח בעתיד עצמאות יהודית. מכך נבע המאבק על זכותו של היישוב לקיים בתוכו רשת חינוך עצמאית המתנהלת בעברית.ההתארגנות הבטחונית ובתוכה הקמת ארגון ה'הגנה' החלה אף היא לא רק כמענה לצורכי השעה, אלא נועדה ליצור מערכת עצמאית ובלתי תלוייה בשלטון הבריטי, שתאפשר לתנועת העבודה לפעול למען כלל היישוב גם כארגון ביטחוני.
חזור לראש הדף | הדפס דף זה | חזרה לדף קודם | חזרה לעמוד הבית |