Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר בריאות ורווחה



עזרה הדדית במסגרת ההסתדרות הכללית עד קום המדינה

עיבוד וכתיבה: ד"ר אביגיל פז-ישעיהו.
קופת החולים הכללית

תשתיתה הארגונית והמשקית של ההסתדרות הכללית נוצרה ועוצבה בשנות העשרים והתבססה בשני העשורים הבאים. החלטות ועידת היסוד של ההסתדרות, שבה הוחלט על איחודן של קופות החולים שפעלו עד אז בנפרד ב'אחדות העבודה' ו'הפועל הצעיר'  כללו בתוכן גם ציון מחויבותה של הקופה למבוטחיה.

לקריאה: פרוטוקול ועידת ההסתדרות הראשונה (חוקת ההסתדרות - בעמ' 118)

מראשיתה חתרה קופת החולים לפתח בעצמה את מוסדותיה הרפואיים ואת מכלול השירותים הבריאותיים הנחוצים לחבריה. עם זאת עד שנת 1922 לא יכלה הקופה לספק בעצמה את שירותי הבריאות הנחוצים לחבריה והיא הפנתה אותם בעת הצורך לקבלת טיפול רפואי במוסדות שהתייכו לארגון 'הדסה'. בשנות העשרים החלה קופת החולים להקים  מרפאות עירוניות  משלה בתל-אביב, ירושלים וחיפה. מרפאות אלו שימשו כמרכזים רפואיים מחוזיים עבור היישובים שבסביבתן וסיפקו שירותים רפואיים מגוונים באמצעות מחלקות שהתמחו ברפואה פנימית, רפואת נשים, ילדים, עיניים ועוד. בהמשך פתחה הקופה מרפאות במושבות, בקיבוצים, במושבים וביישובים ארעיים. מרפאות כפריות פעלו גם בנקודות יישוב מרוחקות ומבודדות.
במועצת ההסתדרות הראשונה, שהתכנסה ב- 25 לדצמבר  1920 הוחלט כי מימון החזקתה של קופת החולים יתבסס על מיסי חבר שיוטלו על כלל חברי ההסתדרות. כמו-כן נקבע כי גביית המס תיקבע בהתאם למצבו המשפחתי של החבר. תקציבים נוספים נתווספו לתקציבה של הקופה בהמשך מגביית תשלומים עבור שירותים שונים וכן , במשורה, גם מקבלת תקציבים ממשלתיים ומתרומות. לאורך מרבית התקופה שבין הקמתה של הקופה לבין תחילת פעילותה במסגרת מדינת ישראל לא עלה בידי קופת החולים הכללית לאזן את תקציבה והיא התנהלה תדיר במצב של גרעון כספי שהכביד על פעולותיה.

החלטת מועצת ההסתדרות הראשונה בנושא קופת החולים הכללית 

מצבה הכספי של הקופה לא מנע ממנה ליזום מדיניות פיתוח והשקעות מרחיבה. כבר במחצית הראשונה של שנות העשרים החלה הקופה להיערך לפריסת מסגרות אישפוז חולים משלה. תחילה היו אלה חדרי אישפוז ניידים שנפתחו בהתאם לנדרש בבניינים, צריפים ואף אוהלים. בשנת 1923 נפתח בית חולים בקיבוץ עין חרוד.


Click to enlarge
אוהל המרפאה של גדוד העבודה ליד מעיין חרוד, 1921.
באדיבות 'ביתמונה' (C)

בית החולים הזה הועבר בשנת 1930 למבני קבע במרכזו של עמק יזרעאל, בסמוך לעפולה. אז גם הורחבה יכולת הקליטה שלו והוא שרת חולים מהשומרון והגליל וכן יולדות מחיפה.

Click to enlarge
בנין בראוולד בבית החולים שליד עפולה , 1930.
באדיבות 'ביתמונה' (C)

בשנות ה-30 פעל גם בית חולים בטבריה ושרת את חברי הקיבוצים באיזור ואת פועלי הגליל התחתון . חברי קופת חולים בערים המשיכו לקבל שירותי אישפוז בבתי החולים שהשתייכו לארגון 'הדסה'. בשנות השלושים והארבעים הרחיבה קופת חולים את פריסתה הגיאוגרפית ועד שנת 1946 הוקמו מטעמה 323 מרפאות שהשתייכו אליה. בנוסף הוקמו מכוני רנטגן ומעבדות. מערכת האישפוז התרחבה אף היא: בשנת 1936 נפתח בית החולים 'בילינסון' ועד שנת 1949 כבר הפעילה הקופה כשבעה בתי חולים: עפולה, בילינסון, השרון, רחובות, הכרמל, חדרה וכפר סבא. בכדי להתגבר על המחסור באחיות נפתח בית ספר לאחיות בבית החולים 'בילינסון' בשנת 1936, וכעבור שנים אחדות פתחה קופת החולים בית ספר נוסף להכשרת אחיות בבית החולים המרכזי לעמק.

מספרם של חברי הקופה גדל אף הוא: בשנת 1926 היה מספרם של חברי הקופה כ-15 אלף והיא שרתה כ-29 אלף נפש לאחר הגעתה של העלייה החמישית לארץ כבר הגיע מספרם של חברי הקופה לכ-50 אלף חברים והיא שרתה כ-105 אלף נפש. בשנת 1945 מנו חברי הקופה כ- 120 אלף ואוכלוסייתה הגיעה לכ-272 אלף נפש (כ-40% מכלל האוכלוסייה היהודית בארץ).

בשנות העשרים החלה קופת החולים להפעיל עבור חבריה גם בתי הבראה. הראשונים שבהם היו 'ארזה' במוצא ו'ברוכוב' על הכרמל.לשני בתי ההבראה , שהכילו במשותף כ-195 מיטות בשנת 1939, נוספו במהלך שנות ה-40 עוד שבעה בתי הבראה ובהם 567 מיטות.


כרזה המזמינה נופשים לבתי ההבראה בקיבוצי 'הקיבוץ המאוחד'. איירו: מכנר-ווליש.
באדיבות מכון לבון (C)

מפעלים לעזרה הדדית

קרן נכות

עם התרחבותה של אוכלוסיית הפועלים בארץ הלכו והתגוונו גם צרכיה הבריאותיים: בהם כאלו שנקשרו למצבה הסוציאלי, לאובדן כושר עבודה , לתחלואה כרונית ולתחלואה נפשית. בהעדר מענה רפואי הולם לצורך בטיפול רפואי מתמשך  או להתמודדות בתחלואה שהצריכה טיפולים רפואיים מורכבים , להם לא היתה הקופה ערוכה עדיין ,החליטה ועידת קופת החולים שהתכנסה בשנת 1929 להקים קרן כספית שתממן את הטיפולים הנדרשים לחולים אלו: 'קרן נכות'.  תשלומים אלו סיפקו מענה חלקי בלבד לבעייתם של המבוטחים ובהמשך החלה 'קרן נכות' להקים מוסדות אישפוז משל עצמה עבור ציבור מבוטחי קופת החולים.  בשנת 1941 החל לפעול המוסד הרפואי 'מעברים' ששימש כבית החלמה לחולי ריאה. עם גידול מספר החולים המאושפזים  הורחב המוסד והפך לבית חולים. בשנת 1942 נפתח גם בית החולים לחולי נפש 'גהה' ובשנת 1944 הוקם ברמות השבים  'בית פינסטון' שהתמחה בטיפול בפגועי שיתוק ובחולים במחלות ממושכות.


מציב

בשנת 1937 הוקמה קרן 'מציב'  במטרה לדאוג למשפחות חברי ההסתדרות ששכלו את מפרנסיהן. תפקיד הקרן הוגדר כ'קרן לאימוץ משפחת העובד אחרי מותו'. מקורותיה הכספיים של הקרן היו מס שנכלל במסגרת המס האחיד וקרן חוסר עבודה. המס ל'מציב' נגבה החל משנת 1937 והקרן החלה לשלם דמי אימוץ שנה אחר-כך. דמי האימוץ שולמו ישירות למשפחת הנפטר לאשה ולילדים  עד גיל עבודה ולהורים שהנפטר פירנסם. במקרים יוצאים מן הכלל שולמו כספים גם לאחים וןאחיות. כספי האימוץ לא כללו מקרי מוות בשל תאונות עבודה, נפגעי פעולות איבה, ונפגעי מגפות. 


דור לדור


בשנת 1943 הקימה ההסתדרות הכללית את קרן 'דור לדור' כמוסד להענקת קיצבאות לחברי הסתדרות קשישים שנותרו ללא מקור מחיה, ללא קרן פנסיה ותגמולים, או לקשישים שכל האמצעים שבידם אינם מספיקים לקיומם. לפני הנהגת ביטוח זיקנה על ידי המוסד לביטוח לאומי בשנת 1954, היה לקרן זו תפקיד חשוב בהבטחת קיומם של אלפי קשישים חברי הסתדרות. לאחר מכן, סיפקה הקרן סיוע כספי סימלי לקשישים שהכנסתם היחידה היא קיצבת הזיקנה של ביטוח לאומי.

מקורות המימון של הקרן היו: המס האחיד ורווחים מהשקעות הון. הזכאות למענק מהקרן ניתנה לכל חבר הסתדרות מגיל 70 ומעלה (ולכל חברה - מגיל 65), המתגורר בארץ ואשר שילם במשך 12 השנים הקודמות לזכאותו מס אחיד ואשר הפסיק לעבוד.


קרן חוסר עבודה


כרזה לקרן חוסר עבודה. אייר מ. וורוביצ'יק.
באדיבות מכון לבון (C)
בשנת 1932 החליטה מועצת ההסתדרות על הקמת  קרן חוסר עבודה שנועדה לסייע באופו עקיף למובטלים על--ידי מימון הקמתם של מקומות עבודה עבורם וכן במטרה לשמש כקרן הלוואות עבורם. מקורותיה הכספיים של הקרן הורכבו ממסי חבר, מסים מקבילים שנגבו מהמעסיקים , תרומות והכנסות שונות. בשלוש השנים הראשונות מעת הקמתה לא היתה הקרן פעילה באופן רחב בשל מצב הגאות במשק. עם תחילתו של המשבר הכלכלי  בשנת 1936 הורחבה פעילותה והיא החלה לסייע לציבור המובטלים. בשלב זה נוצר צורך להרחיב את מקורותיה הכספיים של הקרן. לשם כך הוחלט על גביית מסי חירום במסגרת  - 'המפדה' ו'משען' . בתחילה היתה היענותו של ציבור העובדים רבה, אך ככל שגבר המשבר הכלכלי כן רבו המשתמטים, במיוחד מקרב קבוצות העובדים החזקות.

בשותפות עם הסוכנות היהודית הקימה הקרן את חברת 'ביצור' שנועדה לממן את העבודות הציבוריות היזומות. בנוסף הקימה הקרן בשותפות עם בנק הפועלים את ה'קרן לעידוד העבודה העברית בחקלאות'. קרן זו סייעה לפעילותם של משרדים קבלניים לחקלאות ובאמצעותה סופקה עבודה לפועלים החקלאיים במושבות. 

במטרה לספק עבודה הקציבה הקרן לחוסר עבודה כספים למימון עבודת פקידים, הסעת פועלים מן הערים למושבות בעונות הקטיף ועוד.

כמו-כן הקימה הקרן את 'בניני ציבור', שעסקה במימון בנייתם של מבנים ציבוריים, בהם: בתי פועלים, מוסדות חינוך ומרפאות. ביחד עם סולל בונה והמשרד הקבלני בתל אביב הקימה הקרן לחוסר עבודה את 'אבן וסיד'.


כרזת 'בתי ציבור'. באדיבות מכון לבון (C)

פעילותה של הקרן התבטאה גם במתן סיוע ישיר למובטלים: באמצעות 'משען' סיפקה הקרן הלוואות מחייה וכן סייעה באספקת מצרכים חיוניים למובטלים במחירים מוזלים, להקמת מטבחים זולים למובטלים ולרווקים וכן השתתפה במימון מועדונים וקייטנות לילדי המובטלים.
בשנות המשבר התמקדה פעילותה של הקרן בעיקר במתן עזרה ישירה למובטלים ופחות ביצירת מקומות עבודה, אך עם תחילתה של ההתאוששות הכלכלית, בשנת 1941 חזר וגדל חלקן של ההשקעות הכספיות שביצעה לשם יצירת מקורות תעסוקה, בהן:  הקמת מפעלים כלכליים, סלילת כבישים, הקמת מפעלי ניקוז ובניית מבני ציבור.


משען


בשנת 1931 הוקם 'משען' על ידי קבוצת עסקנים במועצת פועלי תל אביב כמסגרת צנועה להגשת סעד דחוף לנתונים במצוקה.  במהלך שנות המשבר הכלכלי (1940-1936) גדלה חשיבותו של מוסד זה והוא הפך למוסד המרכזי שעסק בסיוע למחוסרי העבודה. פעילותו 'משען' מומנה  בעיקרה מתקציבי ה'קרן לחוסר עבודה' וממס 'משען' וכן מכספים שהוענקו לו על ידי הסוכנות היהודית ועיריית תל-אביב. בשנות המשבר העניר 'משען' הלוואות לכ- 35 אלף מובטלים בסכום של 235 אלף לא"י. בסיוע 'ארגון אמהות עובדות' פעל במטרה לסייע בהזנת ילדי העובדים והפעיל מועדונים וקייטנות עבורם.  בנוסף הפעיל 'משען' רשת מטבחים זולים בעיקר במושבות. בשנת 1938 הקים 'משען' את מפעל ההספקה שהבטיח מצרכי מזון חיוניים (לחם, ירקות, ביצים סוכר, שמן ועוד) בהנחה של כ-40-50% ממחירי השוק למובטלים ולמשפחות מעוטות יכולת. פעילות זו התאפשרה בסיועם של המשביר המרכזי ותנובה, שסיפקו את המצרכים. המשביר המרכזי סיפק מצרכים במחיר נמוך ממחיר הקרן ואת ההפרש זקף בחשבונותיו כתרומה ל'קרן חוסר עבודה' ול'משען'. עם פרוץ מלחמת העולם השניה גדלה חשיבותו של מפעל ההספקה, משגדלה האבטלה והתגלה מחסור במצרכים שונים בשוק הרגיל. בשנת 1940 נעזרו במפעל ההספקה כ-8,000 משפחות. מפעל ההספקה פעל עד שנת 1948. לאחר מכן חדל 'משען' להשתתף בהחזקת רשת מפעלי ההספקה וזו התארגנה על בסיס קואופרטיבי.בשנת 1946 הקים משען גם שתי מסגרות פנימיתיות עבור ילדים נזקקים: פנימיית 'אונים' שפעלה בתחילה כבית הבראה לילדים ולנוער ואת פנימיית 'עלומים'. 

'משען לא פעל כגוף ארצי אלא במסגרת של אגודות מקומיות בערים ובמושבות. קרן חוסר עבודה שהייתה המממנת העיקרית של משען פיקחה על האגודות השונות והתוותה את דרכי פעולתן. בשנת 1939 הקימה משען ועדה מרכזית מטעמה בכדי לתאם את שיתוף הפעולה בין האגודות המקומיות השונות. בשנת 1943 הוקם מרכז 'משען' כהנהלה מרכזית של המוסד.


ביבליוגרפיה נבחרת

עיקר הכתוב בפרק זה נסמך על ספרם של יוסף גורני ויצחק גרינברג 'תנועת העבודה הישראלית, היסודות הרעיוניים, המגמות החברתיות והשיטה הכלכלית, אסופה מוארת', כרך ב', בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1997, עמ' 894-890 , וכן על הפרק שכתב יצחק גרינברג, 'במוסדות העזרה ההדדית, בספר גולדה, צמיחתה של מנהיגה, מכון גולדה מאיר, אונ' תל-אביב, 1994, עמ' 83-76.

שוורץ שפרה, , גילגוליו של חוק ביטוח בריאות 1995-1925.
שוורץ שפרה, 'מי יבטיח את בריאות היישוב? קופות החולים במלחמת עולם הראשונה', קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה , יד יצחק בן צבי, ירושלים טבת תשנ"ה (1994) , עמ'  139-120.

חזור לראש הדף | הדפס דף זה | חזרה לדף קודם | חזרה לעמוד הבית |