Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר הגנה וביטחון



הקמת ה'הגנה'

הפרק עוסק בהקמת 'הגדודים העבריים' בתקופת מלחמת העולם הראשונה ובהקמתו של ארגון 'ההגנה' עם סיומה. כתב: ד"ר מרדכי נאור.
הקמת ארגון 'ההגנה'

מלחמת-העולם הראשונה עצרה את התפתחות היישוב ולעתים נדמה היה כי מוראותיה וסכנותיה עלולות, חלילה, להביא לחיסולו. אולם המלחמה גם תרמה לעתיד היישוב והמפעל הציוני: ב-2 בנובמבר 1917 פרסמה ממשלת בריטניה את הצהרת בלפור, שהבטיחה את הקמתו של "בית לאומי" ליהודים בארץ-ישראל. בעת המלחמה גם קמו הגדודים העבריים, שהעלו תרומה חשובה להגנת היישוב בשנים הבאות.

הקמת הגדודים הייתה מבצע משותף של כמה אנשים, ובראשם זאב ז'בוטינסקי, פנחס רוטנברג ויוסף טרומפלדור. תחילה נוסד גדוד נהגי הפרדות, שלחם בחזית גליפולי, וטרומפלדור שימש בו כסמג"ד;

Click to enlarge
גדוד נהגי הפרדות עם ז'בוטינסקי במצרים, ערב היציאה לגליפולי, תצלום באדיבות מכון לבון (C)

ב-1917 הקים ז'בוטינסקי את גדוד קלעי המלך מס' 38 בלונדון, ובעקבותיו הוקמו שני גדודים נוספים: הגדוד ה-39 בארצות הברית והגדוד ה-40 בארץ-ישראל. בשני גדודים אלה היה משקל נכבד לפעילים ומתנדבים שנמנו עם תנועת העבודה הצעירה: בראש הפעולה בארצות הברית עמדו שני מגורשים צעירים מארץ-ישראל: דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי. את הפעולה בארץ ארגנו חברי 'השומר' ופעילים במפלגות הפועלים, כדוגמת ברל כצנלסון, אליהו גולומב ודב הוז.

Click to enlarge
חיילי הגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה, תצלום באדיבות מכון לבון (C)

מתנדבי שלושת הגדודים שהו והתאמנו בארץ, בסיני ובאזור תעלת סואץ, ועד כמה שהדבר ייראה מוזר, באוהלי הגדודים חושלה ברית חדשה, שתוצאתה הייתה הקמת מסגרת רחבה יותר של תנועת העבודה – שקיבלה את השם 'אחדות העבודה'. גוף פוליטי זה נטל על עצמו, מראשיתו, לטפח את כוח המגן העצמאי של היישוב.

בתחילת ימי המנדט הבריטי התעוררה מחלוקת ביישוב הקטן דאז בנושא הביטחוני: זאב ז'בוטינסקי גרס, שיש להמשיך בשיתוף הפעולה עם הבריטים, ולקבל את אישורם להקמת יחידות יהודיות סדירות בצבאם, שיהוו חלק מחיל-המצב הבריטי בארץ. לעומתו סברו אחרים, רובם ככולם מפעילי תנועת העבודה, כגון דוד בן-גוריון, יצחק טבנקין ואליהו גולומב, שמן הראוי להקים ארגון גדול, שלא ברשות ובפיקוח הבריטים, שיהיה כפוף למוסדות היישוב. חברי "השומר" ייצגו גישה שלישית: לדעתם, מילוי משימות הביטחון חייב להיעשות על-ידי קבוצה קטנה ונבחרת, הקובעת בעצמה את דרכה וכפופה לראשיה בלבד.

החמרת מצב הביטחון בארץ, בחורף ובאביב 1920 (מאורעות תל-חי וירושלים), זירזה תהליכים והביאה להקמת ארגון ה'הגנה'. היוזמה הייתה של ראשי "אחדות העבודה", לרבות ותיקי "השומר". אלה, בראותם שעמדתם אינה מתקבלת, הודיעו על פירוק ארגונם ומסירת ההחלטה על עתיד הטיפול בנושאי ביטחון להנהגת "אחדות העבודה". בוועידתה השנייה של התנועה בכינרת, באמצע יוני 1920, נתקבלה החלטה ש"אחדות העבודה" מקבלת על עצמה "לדאוג לסידור ענייני ההגנה". הוועידה גם החליטה שהוועד הראשון של ה"הגנה" יהיה מורכב מהוועד האחרון של "השומר" בצירוף אליהו גולומב.

'אחדות העבודה' החזיקה ב"הגנה" רק תקופה קצרה. בדצמבר 1920, כשהוקמה 'הסתדרות העובדים הכללית', קיבלה זו על עצמה את האחריות על נושאי הביטחון הכלל-יישוביים. ה"הגנה" הייתה, למשך תקופה של יותר מעשר שנים – לאחת הזרועות של ההסתדרות. רוב פעיליה וחבריה באו מההתיישבות העובדת. גם החברים העירוניים השתייכו בחלקם הגדול למפלגות הפועלים הגדולות, ובמיוחד ל"אחדות העבודה".

יתר על כן: בחוגי המרכז והימין נשמעו הסתייגות מ'הגנה' כאילו היא משרתת רק את השמאל. כמה מהאישים הבולטים של חוגים אלה גם לא היו שלמים עם פעילותו של ארגון מחתרת יהודי, הצובר נשק ומתכונן לבאות. לדעתם, טוב יהיה שלא להרגיז את הבריטים ואת הערבים. כך קיבלה על עצמה הסתדרות העובדים לעמוד בראש הפעילות הביטחונית-מחתרתית למשך תקופה ארוכה.  בעת ההיא שום גוף אחר ביישוב לא היה מוכן להטות שכם.

כדי לסבך את התמונה עוד יותר ראוי להוסיף, כי באותן שנים, שנות ה-20, התפתח לצד ה'הגנה', ארגון מחתרתי נוסף, קטן ממנה, אך פעיל ונמרץ – 'הקיבוץ'. ארגון זה פעל במשך כמה שנים בתוך 'גדוד העבודה' – מסגרת חברתית-ביטחונית-התיישבותית שהיוותה את האגף הרדיקלי של תנועת העבודה הארצישראלית בעת ההיא. בסופו של דבר חזרו חברי 'הקיבוץ' לפעילות במסגרת ה'הגנה'.

ביבליוגרפיה



חזור לראש הדף | הדפס דף זה | חזרה לדף קודם | חזרה לעמוד הבית |