Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר תרבות ואמנות



מבוא כללי

- בכתיבה -

ועדת התרבות בשנים 1925-1912




ועדת התרבות הראשונה שהקים ציבור הפועלים הארץ ישראלי נבחרה בשנת 1912 בועידת הפועלים החקלאיים שהתכנסה בפתח תקווה. במסגרת הסתדרות הפועלים החקלאים הוקמה ספריה ניידת, ממנה התפתחה מאוחר יותר הספריה המרכזית של ההסתדרות.
עם הקמתה של הסתדרות העובדים הכללית בשנת 1920 נבחרה ועדת התרבות בועידת הפועלים הכללית.


בדו"ח שפורסם בפנקס (הוספה א, תרפ"א-תרפ"ג) נכתב כי הועדה פעלה להקניית ידיעת השפה והארץ וכי שלחה מטעמה מורים לכל מחנות העבודות הציבוריות ולקבוצות. בשנים תרפ"א ומחצית תרפ"ב רוכזה עיקר עבודתה של הועדה במחנות ובכבישים אך מאביב תרפ"ב ואילך עבר מרכז הכובד לערים (המחנות הועברו לערים עם התחלת הבנייה בהן).

תחילת העבודה בערים החלה במתן שיעורי ערב בחיפה ובירושלים. במקביל ערכה הועדה מפקד חברים שנועד לבחון את מצב ידיעת השפה בקרב הציבור הפועלי בארץ.

בנוסף פעלה הועדה למתן השכלה מקצועית. השכלה חקלאית ניתנה לחברי קבוצות וקיבוצים שנשלחו מטעם ועדת התרבות למקווה ישראל להשתלמות בת שלושה שבועות בחקלאות (גידול דבורים, גדול עופות וגידול בהמות). כמו-כן השתתפה הועדה במימון הירחון החקלאי 'השדה'.

במקביל נעשו ניסונות ליסדמערכת למתן שיעורים מקצועיים במקצועות הבנייה, החשמל והנגרות בערים, בהצלחה חלקית.

בכדי לקדם את לימודי השפה בציבור הפועלים מימנה הועדה כתיבת ספר לימוד (על ידי יבנאלי ואליעזר שיין).

כמו-כן העסיקה מורים מטעמה , בהם: אשבל, גולדזייגר,ברסלבסקי (הורו תנ"ך, הסטוריה, ידיעת הארץ, עברית). בשנת תרפ"ב מונה גלדזייגר להיות מורה לידיעת הארץ (במימון הועד לעזרת עולי א"י) ועודד גם הקמת חדרי אוסף לצמחים, בעלי חיים, יבולים וכו'. בראשית שנת תרפ"ג הוא הוחלף על-ידי זאב וילנאי שעבד בעיקר באיזור תל-אביב –יפו והרצה בנושאי ידיעת הארץ ובוטניקה.

פירוט פעולותיה של ועדת התרבות עד שנת 1925 כלל: מתן שיעורי ערב לבוגרים, פעילות בקרב נוער עובד, הפעלת בתי ספר וגני ילדים, הקמת ספריה מרכזית, הקמת הוצאת ספרים של ועדת התרבות שפרסמה , לצד ספרות סוציאליסטית גם ספרי חינוך ,ספרי הדרכה חקלאית וספרות היסטורית. תחום נוסף בו עסקה הועדה היה מתן הרצאות שונות בנושאים שנחשבו כקשורי בחיי הפועלים, וכן הוראת ידיעת הארץ באמצעות הרצאות ואירגון טיולים המוניים בליווי הדרכה לציבור הפועלים. בנוסף קיימה הועדה שיעורים מקצועיים לפועלים בתל אביב ובירושלים. בתל אביב: הוראת חשבון, הנדסה, פיסיקה, נגרות ובנאות ובירושלים: קורסים לחשמלאות ומכונאות.

מסיכום פעולותיה של ועדת התרבות בשנת 1925 עולה כי הועדה עסקה גם בארגון הצגות, קונצרטים ונשפים, וכי בשנת 1925  'נפתחה בתל אביב הסטודיה הדרמטית של ועדת התרבות בשם 'אוהל'. בסטודיה למדו פועלים בשעות הפנויות מעבודה .

ועדת התרבות פרסה את חסותה גם על מספר מקהלות ותזמורות שפעלו בארץ .

חברי ועדת התרבות הראשונה של ההסתדרות , שנבחרו במועצת ההסתדרות הראשוה היו: יבנאלי, זכאי, ברגמן, זסלבסקי, שויגר, אסף ומרגולין. (זסלבסקי ומרגולים התפטרו בסוף חורף תרפ"א). במועצת ההסתדרות השניה, שהתכנסה בסיון תרפ"ב נבחרו לועדה: יבנאלי, זכאי, ברגמן, יין, שויגר, לבני, סבוראי, אמיר ואסף.

 

תחום אחר שהלך והתרחב ככל שגדל ציבור ילדי העובדים היה חינוך הילדים. הדו"ח שפורסם על די ועדת התרבות ציין שלושה מוקדים חינוכיים שפעלו ע שנת 1923:

1.      בית הספר לילדי עובדים ביפו שנוסד והתקיים בתנאים קשים הן בשל העדר תקציב הולם לקיומו והן משום שרבים מהילדים שלמדו במסגרתו היו ילדים עובדים, שהיו חסרי הגנה חוקית בארץ והגיעו עייפים ורצוצים לאחר עבודם ללימודים. חלקם סבל מהדר ידיעה מספקת של השפה העברית.

בדו"ח שפורסם בתוספת לפנקס (1923) נכתב כי ביפו ביקרו בשיעורי הערב שאירגנה ועדת התרבות גם תימנים וספרדים. (82 תימנים ו-59 ספרדים מתוך 442 הילדים שלמדו בבית הספר), בקלוב הילדים ביקרו 34 תימנים ו-147 ספרדים מתוך 400 הילדים שהגיעו). כמו-כן צויין כי בירושלים למדו בשעורי הערב פרסים בוכרים תימנים וגורג'ים.

 

2.      קלוב הילדים ביפו – בו בילו ילדים שחיו בדירות צפופות מ-3 עד 6 בערב, שם הכינו את שיעוריהם, קראו ושיחקו בלווי מדריכים.  מועדון זה התקיים כשנתיים ונסגר בהעדר תקציב למימונו. ובשל הצורך להקדיש את התקציב שניתן לו עד אז לבית הסר לילדים עובדים.

 

3.      בתי ספר וגנים

בשנים הראשונות לא גובשה עדיין מדיניות חינוכית ברורה ורבו הלבטים באשר לשיטת החינוך המועדפת: בתי ספר או בתי ילדים (מוסד ללימוד או ג מקום בו יתגוררו ויתחנכו הילדים), בתי ספר קטנים – בודדים או מרכזים לסביבה שלימה; מה מעמדה של חברת המבוגרים ביחס לחברת הילדים; האם להקים בתי ספר עמלנים או לימודיים; כיצד ליצור תכניות לימוד וכמה ללמד ועוד.

בתי הספר שפעלו על יד גנים התקיימו, על-פי רישומי ועדת התרבות בשנים הראשונות ב:  כפר גלעדי (החל מניסן תרפא), 2 מורים, 19 תלמידים (12 בית ספר , 7 גן); מחנים (מטבת תרפ"ב) 1 מורה 4 תלמידים (2 בית ספר 2 גן); עין חרוד (מאייר תרפ"ב 3 מורים 22 תלמידים (12 בית ספר 10 גן); כפר טבעון (מתמוז תרפ"ב) 3 מורים 21 תלמידים (7 בית ספר 14 גן); עין חי (מתמוז תרפ"ב) 1 מורה 10 תלמידים (2 בבית ספר 8 בגן); קלנדיה (משבט תרפ"ב) 1 מורה 5 תלמידים (2 גיל בית ספר , 3 – גן), שכונת בורוכוב (מתמוז תרפ"ב) 2 מורים 2 תלמידים (20 בגיל בית ספר 12 בגיל הגן); בן שמן 1 מורה 12 תלמידים ; פוריה (מכסלו תרפ"ג) 2 מורים 28 תלמידים (17 בית ספר 11 גן).

בתי הספר בדגניה ובנהלל לא נעזרו בשנים אלו על ידי ועדת התרבות, משום שבמשקים אלו התנגדו עקרונית לקבלת סיוע מן ההנהלה הציונית.

 

 

 

 


חזור לראש הדף | הדפס דף זה | חזרה לדף קודם | חזרה לעמוד הבית |